שבואל בן גרשום
נזכר בדברי הימים [א כג, טו-טז]: “בני משה גרשום ואליעזר. בני גרשום שבואל הראש”.
היה הממונה על האוצרות בימי דוד: “ושבואל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות” [דברי הימים א כו, כד]. רש”י שם: “יש מפרשים נגיד על האוצרות, כל האמרכלין כולם היו תחתיו”. רד”ק שם: “היה ממונה על האוצרות ושאר הממונים היו תחת ידו”.
בגמרא [בבא בתרא קי, א] מבואר ששמו יהונתן, אלא שנקרא שבואל משום ששב לאל בכל ליבו [ראה שופטים יח, ל].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בבניאס[1]:
“והלכתי בדן, ולשם קהל גדול ואנשים חשובים מאד, ועמדתי בתוך העיר ארבעה ימים. והלכתי מזרח העיר, לטייל עם בני העיר, והראוני מערת (אספמיא) [פמייס], ומעיין הירדן היוצא ויורד מתחת המערה. ולפני המערה הראו לי מקום בית העיר, מקום אשר העמיד ירבעם בן נבט את העגל. ומחוץ לעיר ראיתי קברו של שבואל בן גרשום, ואילן גדול בראשו, ואילן גדול לרגליו”. [מכתב מר’ מנחם ב”ר פרץ החברוני]
“ולמטה משם [מבניאס] קבר שבואל בן גרשום בן אדוננו [משה עליו השלום]”. [כת”י מוסקבה]
“ורחוק ממנו [מעידו] ציון לאדונינו שבואל בן גרשום בן אדונינו משה עליו השלום, ועליו אילן סנדיאן שישנים תחתיו כל החיות”. [אלו יחוסי הצדיקים ז”ל וציונם]
“דן, היא בניאס והיא בארץ ישראל. וממנה יוצא הירדן. ושם קבור (שמואל בן גרשון) [שבואל בן גרשום] בן משה רבינו עליו השלום, ועליו אילן גדול סנדיאן… וגם שם המקום שעבר אברהם אבינו בברית בין הבתרים, והוא על ראש ההר, וקורין לו הגויים משעד אל-טאיר[2]“. [אגרת יחוס האבות מאלמוני; יחוס הצדיקים]
“ושם [בדן] קבורת שבואל בן גרשום בן משה רבינו עליו השלום”. [כת”י אילן ה’]
“ושם [בבניאס] (שמואל) [שבואל] בן גרשום בן משה רבינו עליו השלום, ועליו אילן סנדייאן. ועוד שם מערה וקבורים בה אביי ורבא עליהם השלום[3]. מעמד בין הבתרים – בית נאה ומשובח בראש ההר, ועליו ג’ כוכים[4]. והוא המקום אשר כרת ה’ את אברהם ברית[5]. והתוגרמים קורין משהד אל טייר, על שם וירד העיט על הפגרים”. [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; בשינוי קל: שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
“וקרוב לו [לעידו] שבואל בן (גרשון) [גרשום] בן משה רבינו עליו השלום. וקרוב לו דן בן יעקב[6] אבינו עליו השלום. ושם על ראש ההר מקום מעמד בין הבתרים לאברהם אבינו עליו השלום”. [איגרת מספרת יחסותא דצדיקייא]
“שם [בבניאס] קבור גם (שמואל) [שבואל] נכדו של משה רבינו ולידו עץ גדול הקרוי סנדיאן. ושם מערה ובה נקברו אביי ורבא עליהם השלום”. [ידי משה]
“פמייס, שמה מערה מקום שהירדן יוצא. ושם קבר שבואל בן גרשום בו במערה ועליו אילן שמו סנדיין, וקבר עידו הנביא[7] ועליו אילן בוטים”. [שערי ירושלים; בשינוי קל: מבשרת ציון]
“בניאס, פמייס, שמה מקדם היה ליש ואחר כן דן, ממערה שנמצאת שמה יוצא הירדן. שם קבר עידו הנביא וקבר שבואל בן גרשום בן משה רבינו עליהם השלום… ושם מראים הערבים קבר יהודה בן יעקב[8]“. [טוב ירושלים]
דרכי גישה
נוסעים לכביש 99 וממשיכים צפונה להצטלבות הנ”ל. פונים ימינה מזרחה. בצומת שיאון פונים ימינה (להמשכו של כביש 99). לאחר כ-2.4 ק”מ מגיעים למגרשי החניה של מעיינות הבניאס. לא פונים שמאלה וממשיכים עוד כ-100 מטר לכיוון העליה, שם פונים שמאלה דרך שער לכביש צר ומגיעים לאחר כ-100 מטר למבנה עם כיפה שמתוכו צומח עץ, שם קבר שבואל בן גרשום.
מיקום וזיהוי הקבר
ציונו הידוע כיום, הינו דרומית לעיר בניאס, אולם כלפי בניאס העתיקה וחומותיה, הוא נמצא בפנים השער. הציון עתיק ונשמר ע”י הדרוזים בשמו סולטן חליל איברהים או מקאם סידנא סולטאן אברהים בן אדהם, ועליו עץ אלון-תבור עתיק המכונה סנדיאן [באלוט] היוצא מתוך המבנה הבנוי על הציון.
[1] בפי הערבים: סולטאן איברהים.
[2] פירושו ‘עדות העוף’. יש להעיר כי בספר היובלים [יד, יג] נאמר מפורשות שברית בין הבתרים נכרתה ב’אלוני ממרא אשר עם חברון, ויבן שם מזבח וישחט את כל אלה… ואת הציפורים לא בתר וכו’.
[3] בכת”י ב’ של איגרת הקודש/גלילות א”י נוסף ‘ולא רחוקה היא’.
[4] בזכרון בירושלים: כיפות.
[5]המשפט המתחיל במילים ‘מעמד בין הבתרים’ ומסתיים כאן, נכתב כך בכת”י ב’: “ומשם על הר השני הוא מקום ההיכל (וקיאר) [וקיסר] אגוסטוס ומערת הפריצה, ועל ראש הר הלבנון בית יפה מאד, ועליו ג’ בירנות והוא נקרא מעמד בין הבתרים אשר שם כרת ה’ ברית עם אברהם אבינו עליו השלום”.
[6] איזכור זה החליף ציון אחר מחמת שם המקום ‘דן’.
[7] קבר שבואל וקבר עידו נזכרים גם במסעות משה.
[8] ראה בערך עידו הנביא. תאור זה הינו העתקה וצירוף מכמה מסעות, ולפיכך הזכיר גם את עידו וגם את יהודה על אף שלא ראה שני ציונים שונים להם. ראה שם בהקדמתו לספרו.
מצאתם מידע לא מדויק? יש לכם מידע נוסף? כתבו לנו כאן
