ר’ תנחום
איננו יודעים לאיזה ר’ תנחום הכוונה, מפני שמצאנו במקורות כמה וכמה ר’ תנחום. נסתפק בעדויות שבידינו על מקום מנוחת הצדיק, זכר צדיק לברכה.
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בכפר נחום[1]:
: שערי ירושלים (מבשרת ציון; בשינוי קל: טוב ירושלים).
“תנחום, שם קבור ר’ תנחום[2]“. [איגרת יחוס האבות מאלמוני]
“שנת ה’ של”ה נתנמנמתי וכמעט שהייתי בהקיץ, וראיתי עצמי בכפר תנחום על ציון אחד של ר’ תנחום הקבור שם, והייתי אני וכמה אנשים עמי עושין הקפה לאותו ציון, ובא איש אחד ונתן לי אבן טובה אחת מאירה כשמש, ויאמר לי הנה תחילה נתנו לך נר אחד דולק וכלה השמן וכבה הנר, אך עתה אנו נותנים לך אבן טובה שאינה צריכה שמן ולא תכבה, ואיקץ. ואח”כ בחודש כסליו נולד לי בן וקראתיו נחמיה על שם הציון של הצדיק ההוא, ועל שם הכפר, והבנתי כי הנר שכבה היה יוסף בני שמת כנ”ל שדיבר נבואות ונפטר בן שנה וחצי באלול שעבר, וזו האבן הוא נחמיה בני, ובעוונותי גם הוא נפטר בן י”ג שנה, וגם הוא דיבר נבואות וראה מראה נפלאות בהקיץ”. [ספר החזיונות]
ראה נחום האלקושי. לא ברור אם אכן נקבר צדיק נוסף בכפר נחום מלבד נחום הנביא, או שמא התחלפו השמות והתבלבלו [לעיל הערה 13], עד שהוזכרו שניהם יחדיו. שם הכפר תל-חום מורה על השם תנחום, אולי משם הגיעה הטעות אם אכן טעות היא. [יתכן שמלשונו של ר”ח ויטאל יש מקום לדייק כי שנים היו, שכן אינו מזכיר כלל ‘נביא’ אלא צדיק בשם תנחום. כמו כן לא ציין כי הוא קבור ביחד עם נחום הנביא, ואם אמת הדבר, הרי שיש שני מקומות שונים של קברי צדיקים בכפר נחום. אולם שארע ולי הרגל כשציינו את שניהם הזכירום לכאורה באותו מקום, או שמא התכוונו לאותו כפר ולא לאותו ציון. בשנת 1883 ראו החוקרים הבריטים בכפר כנראה עוד מאוזיליאום, ויתכן שהוא הציון הנוסף אם יש כזה].
“סמוך לכפר חנין כחצי פרסה נחום איש גם זו. ציון שעליו נאה מאד, ופתח המערה סתום, ואמת המים עוברת לפניו. ושם הכפר אפרזיאה [פראדיה – פרוד]. ויש אומרים שהוא (נחום) [תנחום] דמן פרוז”. [תוצאות ארץ ישראל] – התיקון מנחום לתנחום נעשה מפני שבמקורות לא נמצא חכם בשם נחום דמן פרוד, אלא בשם תנחום דמן פרוד.
