ב”ר ישראל בעש”ט
רבי צבי הירש, נולד לאביו רבי ישראל הבעל שם טוב, מייסד החסידות, ולאמו מרת חנה בת רבי אפרים מקיטוב.
רבי מענדל מוויטעבסק כותב באיגרתו על לידתו של רבי צבי הירש: “וכך בהיותו נאחז באראלי אש הוליד את בנו יחידו הקדוש ונורא מוה”ר רבי צבי הירש זצוקללה”ה נ”ע שגידלו על ברכיו, האציל עליו מהודו והדריכו בשבילי אורחות חייו העילאים בנועם וחביבות יתר כפי המקובל בשם חסידים הראשונים מדורות קדומים”
את ילדותו ונעוריו עשה בין צדיקים גדולים קדושים וטהורים ארזי הלבנון תלמידי אביו הבעש”ט, רבי צבי הירש היה קשור מאד לדודו רבי גרשון קיטובר וגם לאחר שעלה רבי גרשון ארצה היו מתכתבים באופן קבוע.
כשגדל רבי צבי הירש הפך להיות ציר נאמן לאביו שלקחו עמו למסעות הצלה ופדיון שבויים, אביו הבעש”ט החדיר בו את מצוות החסד והצדקה ואכן ידוע היה רבי צבי הירש לבעל חסד עצום, את כל הונו פיזר לצדקה.
בהיותו ילד לקחו פעם אביו לביקור אצל אחד מעשירי מעז’יבוז, ביתו של העשיר היה מרוהט יפה בכל מיני קישוטים יקרים, הילד שלא ראה עשירות כזו מעודו החל להתבונן בדברים, פנה אליו אביו ואמר: האמן לי בני, גם אם היה בידי כל העשירות הזו לא הייתי קונה דברים אלו כי אם מחלק הכל לצדקה. דברי האב נחקקו עמוק בלב הנער וכשגדל עסק בצדקה מתוך הצנע לכת.
טרם הסתלקותו של הבעש”ט עמדו גדולי התלמידים סביב מיטתו ויחד עימם עמד רבי צבי הירש ובכה, אמר לו אביו כך: “יש לך נשמה גדולה ואינך צריך דבר”
עם פטירת אביו הבעש”ט התמנה רבי צבי הירש לאדמו”ר לכל קהל צאן אביו, לא מרצון עשה זאת, אלא כמי שכפאו שד ואכן כל החסידים שהעריצו את אביו הבעש”ט ראו ברבי צבי הירש את הדמות הקרובה ביותר לזאת שאיבדו.
שנה שלמה ישב על כס האדמורו”ת, ישב כן אך לא הוציא מילה מפיו, ישב באדמורו”ת אך לא נהג באדמורו”ת, לא פצה פיו בדברי תורה כמו בשאר הדברים, במלאות שנה להנהגתו, בעת ישבו החסידים לשולחן לרגל הילולת הבעש”ט, החליט רבי צבי הירש לפצות את פיו, וכך אמר: אבי נגלה אלי היום ואמר שאמסור את הנהגת החבריא לרבי דב בער, ומיד קם רבי צבי הירש, פשט את בגדי הלבן של אביו בהם היה לבוש ונתנם לרבי דב בער המגיד ממעזריטש שעד היום מוכר כיורשו של הבעל שם טוב.
היה גיסו של רבי אברהם שמשון מראשקוב בנו של רבי יעקב יוסף מפולנא בעל התולדות, בהיותם נשואים לשתי אחיות.
בזיוו”ש נשא לאשה את בתו של רבי שמואל חסיד מפינסק ולאחר נישואיו עבר לגור ליד חמיו בעיר פינסק שבבלארוס.
לאחר שעבר לגור בפינסק נסע פעם למעז’יבוז להשתטח על ציון אביו הק’ ולאחר מכן הלך לקבר אמו, בלילה הגיעה אליו אמו בחלום ואמרה: “דע שכל זמן שדיברת דבריך מהענינים הנוגעים אל הנפש שמע אביך הכל, אולם כאשר החילות לדבר מעניני הצטרכות ודוחק פרנסה, פנה אביך ממך ותמה עליך למאוד ‘וויא קומט צו דיר צו קלאגן זיך אויף דעם’ (איך מגיעה אליך להתלוננן על כך) ‘א מאמע האט רחמנות ואכן הקשבתי לדבריך”.
ילדיו:
רבי אהרן מטיטיוב
רבי ישראל מפאווליטש המכונה רבי ישראל שותק
רבי דב בער מאולינוב
מרת שיינע רחל אשת רבי יעקב מאניפולי
אשת רבי משה זאב איורבך מחמלניק
פטירתו:
בשנת ה’תק”ם ז’ טבת עלתה נשמתו הטהורה השמימה, נקבר בפינסק בבית החיים הישן, בסמוך לחמיו רבי שמואל חסיד, מרוב הערצת בני המקום לרבי צבי היו חולצים מנעליהם בבואם לציונו הק.
מקורות:
ארכיון אהלי צדיקים, ספר החסידות, חוברות אור הגנוז
