רבי נחמיה העמסוני
רבי נחמיה העמסוני, תנא.
לא ברור אם היה תלמידו של רבי עקיבא או רבו (ראה להלן עובדות והנהגות).
יתכן כי הוא מכונה ‘עמסוני’ על שם מקומו ‘אמאוס=עמאוס’.
אמרותיו ועובדות והנהגות
“שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני, היה דורש כל אתים שבתורה. כיון שהגיע ל’את ה’ אלוקיך תירא’ [דברים ו, יג] – פירש[1]. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה יהא עליהן? אמר להם: כשם שקיבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש: ‘את ה’ אלוקיך תירא’ – לרבות תלמידי חכמים” [פסחים כב, ב][2].
עולי הרגל ומקורות
קברו של נחום איש גמזו צויין במשך שנים בפרוד, אך רבי חיים ויטאל בשם רבו האר”י קבע שרבי נחמיה העמסוני הוא הקבור בפרוד, ואילו נחום איש גמזו קבור בצפת, וטעה העולם והחליף נחמיה בנחום. להלן המקורות שציינו כאן את קברו של נחום איש גמזו ואחריהם המקורות שציינו כאן את רבי נחמיה העמסוני, ושניהם מורים על אותו צדיק.
“וקרוב לכפר חנניא מהלך מיל[3] קבר נחום איש גם זו, ובית נאה עליו, והוא בתוך הבית. ואין בבית לא פתח ולא חלון”. [מכתב מר’ מנחם ב”ר פרץ החברוני]
“משם [מכפר חנניה] למירון כשתי פרסאות. ועל הדרך סמוך לכפר חנין כחצי פרסה נחום איש גם זו[4], ציון שעליו נאה מאד, ופתח המערה סתום ואמת המים עוברת לפניו. ושם הכפר אפריאוה [פראדיה] ויש אומרים שהוא נחום דמן פרוז”[5]. [תוצאות ארץ ישראל]
“שמעון בשיזור, וישמעאל ונחום עלי דרך[6], ומירון בחן שירה מזמרת”. [קברי אבות]
“ועל הדרך [מכפר חנניה למירון], סמוך לכפר תנחום כחצי פרסא, קבר נחום איש גמזו, ועליו ציון נאה, ופתח המערה סתום, ואמת המים עוברת לפניו. ויש אומרים שהוא קבור בכפר (רפאדיה) [פראדיה], ויש אומרים שהוא כפר דמן פרוז”. [אלה המסעות לר’ יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז[7]]
“פראדה, סמוך לעין, (כפר) [קבר] גדול בנוי אבני גזית, וציון מפואר. תחתיו מערה סגורה ובה קברו של נחום איש גם זו ותלמידיו”. [כת”י מוסקבה]
“פרדיה שם קבור נחום איש גם זו ע”ה ותלמידיו”. [כת”י משנת רמ”ט]
“בהליכתי לכפר ענן עברתי דרך פרדי והתפללתי על קבר נחום איש גם זו. והוא בשדה קרוב לפרד”י, וציונו גל גדול של אבנים מרובעות, ניכר שהוא דבר נושן מאד שאבניו נעשים עפרורית”. [רבי משה באסולה]
“פראדיה, שם קבור נחום המדי, איש גם זו[8]“. [איגרת יחוס האבות מאלמוני]
“(פרארה) [פראדה] שם קבורת ר’ ישמעאל ונחום איש גם זו”. [יחוס הצדיקים]
“למערב צפת בכפר כנ”ס פראד”י, מערה אחת, ואומרין העולם ששם קבור נחום איש גם זו, ואינו אלא נחמיה העמסוני, וטעו העם”. [ר’ חיים ויטאל]
“פראדיה, שם קבורת נחום איש גמזו ועליו ציון[9]“. [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
“פראדי, שם קבורים ר’ ישמעאל ב”ר יוסי ע”ה[10], ובמערה ר’ נחמיה העמסוני ע”ה ונחום איש גם זו ע”ה”. [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא]
“פראדיה, לצפון הכפר קברו של נחום איש גם זו ועל הקבר בנוי ציון אבני שיש”. [ידי משה]
“כפר פראדי, שם מערה אשר בה קבור ר’ נחמיה העמסוני”. [שערי ירושלים; בשינויים קלים: מבשרת ציון; מסעות משה[11]]
“פראדי, קרוב למירון אצל כפר ענן, שם קבר נחום איש גם זו, ויש אומרים ר’ נחמיה העמסוני”. [טוב ירושלים]
מיקום וזיהוי הקבר
ע”פ תאור עולי הרגל, נקבר נחמיה העמסוני בשדה לצפון הכפר וקרוב לו, במערה סתומה שעליה בית נאה ללא פתח וחלון, בתוך הבית גל גדול של אבנים מרובעות נושן מאד, ואמת המים עוברת לפניו.
הציון המצויין כיום, הנמצא על גדות הנחל [‘אמת המים’], מצפון ליישוב העתיק, הינו קבר הנקרא בפי הערבים מקאם שיח’ אל-מנצור, והיה קדוש להם. [מנצור הוא שם פרטי רגיל בקרב הערבים ופירושו מנצח]. טרם בניית הציון המחודש, היה מבנה עם ארבע קירות (4*3 מטר) ובו שימוש משני בשברים ארכיטקטונים עתיקים, בצד המזרחי היה פתח עם משקוף. בחורף תרצ”ג (1933), לרגל הגשמים החזקים, נחשף הטיח מהקירות הללו ונגלו שמות עברים חרותים עליהם חלקם בכתב מרובע וחלקם בכתב רש”י, כגון: אלישע, שלמה, משה, יוסף, נחום, אשר וכו’. הם בודאי שמות של עולי רגל שבאו להשתטח ולהתפלל במקום הזה, בדורות הקודמים[12].
המבנה שבתוכו היה ה’ציון’ בצורת גל האבנים, לא היה הקבר עצמו, אלא ציון המראה למרחוק את מיקום אזור הקבר, אך הקבר עצמו נמצא במערה שתחת המבנה, שהיתה סתומה עוד בשנת תרצ”ג (כפי שמעיד י. ברסלבי). לפני שנים פתחו את המערה וציינוה בטעות כקברו של ר’ ישמעאל, ואין זה אלא קברו של נחמיה עצמו כפי שתואר ע”י עולי הרגל.
