רבי נהוראי
ר’ נהוראי, תנא בן הדור הרביעי, מסר בשם ר’ טרפון ור’ יהושע [נזיר ה, א ועוד] וחולק עם כמה מתלמידי רבי עקיבא [משנה נזיר ט, ה; סנהדרין כ, ב ועוד].
הנוסעים השונים מציינים כאן את קבורתו של חכם בשם ר’ נהוראי, שחלקם מזהים אותו כבנו של ר’ ינאי, למרות שבמקורות לא מצאנו שהיה לר’ ינאי בן בשם זה. [במסכת אבות [ג, ח] נזכרים ינאי ונהוראי בסמיכות, אולי דבר שגרם לטעות ולחשוב שהוא בנו].
שוחח עם אליהו הנביא [ירושלמי ברכות ט, ב ועוד].
יש לציין שבכמה מקומות שוייך השם נהוראי לחכמים מוכרים יותר, כגון ר’ מאיר, ר’ אלעזר בן ערך או ר’ נחמיה [עירובין יג, ב].
אמרותיו
“רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבריך יקיימוה בידך. ואל בינתך אל תשען” [משנה אבות ד, יח].
“רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה[1], שאדם אוכל משכרה בעולם הזה, וקרן קיימת לעולם הבא. ושאר כל אומנות אינן כן, כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו, הרי הוא מת ברעב. אבל התורה אינה כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו, ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו” [משנה קידושין ד, יד].
“ר’ נהוראי אומר: דור שבן דוד בא – נערים ילבינו פני זקנים וזקנים יעמדו לפני נערים, ובת קמה באמה וכלה בחמותה, ופני הדור כפני כלב ואין הבן מתבייש מאביו” [סנהדרין צז, א].
עולי הרגל ומקורות
ע”פ חלק מעולי הרגל[2] מקום[3] מנוחתו בעכברה:
תוצאות ארץ ישראל, כפתור ופרח, כתב מר’ יצחק בן אלפרא, רבי משה באסולה, ספר גירושין לרמ”ק, ידי משה, שערי ירושלים (מבשרת ציון), קברי אבות, מסעות משה, טוב ירושלים.
פונים בכביש 89 לכיוון עכברה. פונים לכיוון עכברה [כ-1.2 ק”מ מהכניסה המערבית-דרומית לצפת] ויורדים כ-1.6 ק”מ עד לפניה אחת לפני האחרונה שמאלה. פונים שמאלה וממשיכים כ-200 מטר עד המסגד. לפני המסגד פונים בירידה שמאלה ושוב שמאלה. ממשיכים כ-100 מטר ופונים ימינה בכביש אספלט. יורדים בו כ-200 מטר עד להצטלבות T. ממול ההצטלבות יורדים בתוך הגדר כ-50 מטר עד לציון.
