רבי יעקב אבן צור ( יעב”ץ ) נולד בעיר מקנס, שם קיבל את השכלתו התורנית מאביו, רבי ראובן. כבר מגיל צעיר הפגין כישרון יוצא דופן בהעתקת כתבי יד נדירים, ובגיל חמש-עשרה העתיק את “מנחת יהודה” מאת רבו, רבי יהודה בן עטר. הוא נישא לבתו של רבי יהודה עוזיאל, אך חייו האישיים היו קשים מאוד, כאשר שישה-עשר מילדיו נפטרו, ורק בנו רפאל עובד שרד.
בהיותו בן עשרים מונה לתפקיד סופר בית הדין בעיר פאס. בעקבות ניסיונו בתפקיד זה, חיבר את הספר “עט סופר”, המכיל נוסחאות לשטרות ודינים הקשורים בהם. בגיל 31 התמנה לדיין בבית הדין לצד רבי יהודה בן עטר ורבי שמואל הצרפתי, ולמד תורה מרבנים כמו רבי וידאל הצרפתי ורבי מנחם סירירו.
לאחר פטירתו של רבי יהודה בן עטר, מונה רבי יעקב לאב בית הדין ולרב הראשי של פאס, כשהוא מכהן לצד רבי שמואל בן אלבאז. בתקופה זו נודע כפוסק מוביל בקרב רבני מרוקו. את תשובותיו ההלכתיות קיבץ בספרו “משפט וצדקה ביעקב”, ובמסגרת הנהגתו את קהילת פאס הנהיג רפורמות חברתיות, כולל מערכת מיסוי פרוגרסיבית שבה העשירים תרמו יותר מהעניים.
לאחר 31 שנים בתפקידו בפאס, עבר לשמש כרב בקהילת מקנס. ישנה מסורת שמסבירה את המעבר בסכסוך כספי עם מנהיגי הקהילה. במקנס שירת לצד רבי משה בירדוגו ורבי משה אדהאן במשך אחת-עשרה שנים. בעקבות רעב שפקד את העיר, עבר לתיטואן יחד עם חבריו הרבנים. בתיטואן התקבל בכבוד על ידי רבי יעקב אבן מלכא, אשר העניק לו את הזכות לחתום ראשון על פסקי דין. בעיר זו הקים בית כנסת ושהה בה מספר שנים. בערוב ימיו שב לפאס, ושם נקבר. קברו הפך לאתר עלייה לרגל ליהודי מרוקו.
רבי יעקב נחשב גם למשורר מחונן, ששיריו זכו לתפוצה רבה ברחבי מרוקו. הוא אף הוסיף בתים לפיוט “אל חי יפתח אוצרות שמים”, הנאמר בתיקון הגשם, תוספות שהתקבלו על כלל עדת מרוקו. כשרונו הפיוטי ניכר גם במכתבים שכתב לרבנים אחרים, אשר רבים מהם כוללים קינות אישיות.
על פי דוד קורקוס, מותו של רבי יעקב סימן את קץ מעמדה הבכיר של קהילת יהודי פאס בקרב קהילות יהדות מרוקו.
תלמידיו
בין תלמידיו של רבי יעקב נמנים בנו רבי רפאל עובד אבן צור, רבי שאול אבן דנאן, רבי אליהו הצרפתי, רבי משה אבן זמרא ורבי מתתיה סרירו. חלק מהמסורות מונות את רבי אפרים מונסונייגו כאחד מהם. חמשת תלמידיו זכו לכינוי “בית דין של חמש”.
חיבוריו
- משפט וצדקה ביעקב – שו”ת.
- עט סופר – דיני שטרות.
- לשון לימודים – מכתבים ומליצות.
- עת לכל חפץ – אוסף שירים, תפילות, קינות ופיוטים.
- הגהות לעץ חיים – כתב יד.
- ויקרא יעב”ץ – דרשות.
בנוסף, העתיק את הספר “מנחת יהודה”, דרשות על התורה מאת רבו, רבי יהודה בן עטר.
