יוסי בן לקוניא
איננו יודעים דבר על רבי יוסי בן לקוניא, מלבד היותו חמיו של ר’ אלעזר ברשב”י [זוהר בלק קצג, א ועוד].
בנו רבי שמעון מופיע במקורות רבים, ובכמה מקורות מצאנו עדות לקיומם של שני בנים נוספים: ר’ יונתן ור’ ישמעאל.
עובדות והנהגות
רבי יוסי ב”ר שמעון בן לקוניא ראה את החכמים עומדים בשוק בפחד ושאלם לפשר הדבר. ענו לו: ראה את טבעת האש העליונה הזו, היום מכתירים את רבי אלעזר בכתרא קדישא, וראו החכמים ארבע כנפי נשרים שנחתו באש שהתכנסה לו ולרבי שמעון אביו. ישב שם רבי יוסי עד שנעלמה האש, אז קרב אליהם ואמר: אכתרא וסיתרא גבהותא על כלא, האי הילולא להוי שלימתא. שאלו רבי שמעון: ומה כוונתך? ענה לו רבי יוסי: הנה בתי לרבי אלעזר בנך. אמר רבי שמעון: ודאי יהא כך. קראו לחכמים ונתן לו את בתו. ישבו שם שלושה ימים ועסקו בתורה לפניו, ולא הותירו סתרי משנה שלא לימדם רבי שמעון” [זוהר בראשית יט, א].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בפקיעין:
“במקום אחד בארץ ישראל ושמו פקיעין… ובזה המקום יש קברים הרבה של צדיקים. גם קבר של צדיק אחד ושמו [ר’ יוסי דמן] פקיעין[1], והקבר שלו הוא פלא גדול, שנעשה באבן גדול כמו תנור, והוא שוכב בתוכו. ואצל הקבר יש אבן גדולה כמו דלת. ואני הייתי באותו המקום על קבר שלו”. [איגרת ר’ יוסף סופר מצפת]
“ובהיותי שמה [בפקיעין] הראו לי במורד למטה מן הכפר אבן גדול אחד, ואומרים כי שם קבור ר’ יוסי דמן פקיעין[2]. ולא מצאתי כתוב זאת בספר הסיבובים, ולא בסדר הדורות בשם גלילות ארץ ישראל”. [חיבת ירושלים]
מיקום וזיהוי הקבר
המקום המצויין כיום תואם בדיוק את תיאורם של עולי הרגל, ובתמונות הישנות [לפני ששיפצו את הקבר] עוד נראה הציון כמין תנור, ושני עצי מיש עולים מגגו. הציון מכונה אצל תושבי המקום ‘צדיק א-טואחין’, היינו צדיק הטחנות, ע”ש הטחנות שהיו בקרבתו ומי המעיין הניעו אותן.
***