רבי יוסי בן יועזר איש צרידה
כהן ונשיא הסנהדרין בזמן בית שני [חגיגה טז, ב].
הוא וחברו רבי יוסי בן יוחנן איש ירושלים היו הזוג הראשון מחמשת ה’זוגות’ שלפני התנאים. הוא היה, נשיא הסנהדרין וחברו יוסי בן יוחנן איש ירושלים היה אב בית דין [חגיגה טז, א-ב]. שניהם היו תלמידי אנטיגנוס איש סוכו [אבות א, ד-ה].
“משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים, בטלו האשכולות” [משנה סוטה ט, ט] – איש שהכל בו. “ואמר רב יהודה אמר שמואל: כל אשכולות שעמדו להן לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו, מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו” [תמורה טו, ב]. וביאר רש”י [סוטה מז, א]: “עד ימיהן לא היה מחלוקת בחכמי ישראל כולן היו אומרים דברים כנתינתן למשה מסיני, והן הראשונים שנחלקו בסמיכת קרבנות ביו”ט כדאמרינן בחגיגה [טז, א] והוא היה מחלוקת ראשון שהיה בישראל בדברי תורה”.
אמרותיו
“יוסי בן יועזר איש צרידה אומר: יהי ביתך בית ועד לחכמים, והוי מתאבק בעפר רגליהם, והוי שותה בצמא את דבריהם” [אבות א, ד].
עובדות והנהגות
יקום איש צרורות, בן אחותו של ר’ יוסי בן יועזר איש צרידה, היה רוכב על סוס בשבת, ומוליך את דודו לצליבה. בדרך אמר לו: ראה סוסי שהרכיבני אדוני, וראה סוסך שהרכיבך אדונך. ענה לו ר’ יוסי: אם כך למכעיסיו, קל וחומר לעושי רצונו. שאל אותו: עשה אדם רצונו יותר ממך? ענה לו: ואם כך לעושי רצונו קל וחומר למכעיסיו. נכנס הדבר בליבו של יקום איש צרורות כארס של נחש, הלך ואיבד עצמו לדעת בארבע מיתות בית דין. אמר ר’ יוסי בן יועזר: בשעה קלה קדמני זה לגן עדן [בראשית רבה סה, כב]
מקום קבורתנו לצערנו עדיין לא נמצא,
(בעבר הראו מקומם בירידה לנחל שכוי מחוצפית המתורגמן, אולם לא ברור שזו כוונת ר”ח ויטאל, וכן כיום אין איש זוכר את המקום שהראו)
