ב”ר יוסף
רבי אריה לייב הלר’ בעל ‘קצות החושן’, נולד בשנת ה’תק”ה בעיירה קאלוש שבאוקראינה, לאביו רבי יוסף ב”ר יחיאל מיכל הכהן.
בצעירותו התמנה רבינו כרבה של העיר רוזניאטוב שבאזור גליציה, ובשנים שלאחר מכן כיהן כבוד בעוד הרבה ערים ועיירות באזור גליציה. בשנת ה’תקמ”ח, בהיותו בן ארבעים ושלש, נקרא לשמש כאב”ד בעיר סטרי שבאוקראינה, ובה מנוחתו כבוד.
רבנו, שהיה עני מרוד כל ימיו, הצליח לכתוב את ‘קצות החושן’ (המכונה בקצרה בפי הלומדים “הקצות”), שהוא אחד הביאורים החריפים והעמוקים ביותר על השולחן ערוך, ספר אשר השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות ועל לומדי ההלכות בכלל. רבנו חולק בספרו על גדולים וחכמים, ואכן רבי יעקב מליסא משיג עליו בספרו ‘נתיבות המשפט’ על ה’קצות’, ורבינו אף כתב קונטרס בשם ‘משובב נתיבות’ בו הוא משיב על השגותיו של רבי יעקב מליסא.
רבנו שימש כראש ישיבה, ורבים מגדולי ישראל היו מתלמידיו, ביניהם רבי אריה ליבוש ליפשיץ בעל שו”ת אריה ורבי אשר ענזיל צוזמיר בעל שו”ת מהריא”ז.
לעת זקנותו עלה רבנו על הסולם כדי לקחת איזה ספר מארון הספרים ומחוסר יציבות נפל רבנו וכל ארון הספרים התמוטט עליו. תלמידיו מיהרו ובמאמצים רבים חילצוהו משם, לאחר שהניחו את רבנו לנוח אמר במליצה שכל מחברי הספרים עליהם חלק בספריו, קמים עליו עכשיו ומתנפלים עליו.
זמן מה לאחר מכן נפטר רבנו מחולשה זו ובי”ט לחודש טבת שנת ה’תקע”ג עלתה נשמתו בסערה השמיימה.
אבני מילואים
משובב נתיבות
קצות החושן
שב שמעתתא
מבני משפחתו:
רבנו היה נין ונכד לבעל התוספות יו”ט
אחיו היה רבי יהודה כהנא בעל קונטרס הספיקות