דבורה הנביאה
דבורה הנביאה, שפטה את ישראל יחד עם ברק בעלה במשך ארבעים שנה (ראה לעיל ברק בן אבינועם).
התגוררה ‘תחת תומר דבורה, בין הרמה ובין בית א-ל בהר אפרים’ [שופטים ד, ה].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתה[1] בקדש[2]:
מכתב מר’ מנחם ב”ר פרץ החברוני (בהערה), כת”י מוסקבה (כת”י אילן ה’), גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש (שבחי ירושלים; זכרון בירושלים), איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא, ידי משה, שערי ירושלים (מסעות משה), מבשרת ציון.
דרכי גישה ומיקום וזיהוי הקבר
מצומת ישע פונים בכביש 899 לכיוון צומת חירם (מערבה). לאחר כ-2.4 ק”מ מסתעף ימינה כביש צדדי לחניון. פונים ימינה, מהחניון מוביל שביל הליכה כ-60 מטר עד לארונות קבורה מאבן – ציוני ברק בן אבינועם, דבורה הנביאה, חבר הקיני ואשתו יעל.
[לצומת ישע ניתן להגיע דרך עלמה [כביש 886] – עד סוף הכביש. לקדש ניתן להגיע גם מברעם [כביש 8977 בשילוב כביש 899] – עד קדש].
סמוך לעכו:
“סמוך לעכו בתחום שבת יש שם הר ושם בית הקברות בארץ ישראל. יש אומרים כי שם קבר דבורה הנביאה”. [תוצאות ארץ ישראל]. מקום זה הינו בתל-עכו [גבעת נפוליאון], ראה בפרק עכו.
טבריה – עיר האמהות:
“ונסענו למערות השבע נשים צדקניות: בלהה וזלפה, ציפורה אשת משה רבינו עליו השלום, אלישבע בת עמינדב, חנה אם שמואל, דבורה הנביאה, אביגיל אשת דוד המלך עליו השלום. שם גדר עגול מאבני גזית סביב המערות ואך מעט ניכר פתחי המערות, והוא רחוק מהעיר כשתי שעות”. [מסע מירון]
