ר’ נחוניא בן הקנה
רבי נחוניא בן הקנה היה תנא.
בסדר הדורות מובא: “בזמן הבית, תלמיד רבן יוחנן בן זכאי, חכם גדול וחסיד, ועשה ספר הבהיר על סודות הקבלה… והוא רבו של ר’ ישמעאל כהן גדול”.
נקרא ‘איש אמהום’[1]: “שאל תלמיד אחד את ר’ נחוניא בן הקנה איש אמהום” [מדרש תנאים לדברים כו, יג].
הפיוט ‘אנא בכח’ מיוחס לו.
אמרותיו
“רבי נחוניא בן הקנה אומר: כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. וכל הפורק ממנו עול תורה, נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ” [אבות ג, ו].
“אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו: בני, מהו שאמר הכתוב צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת?… נענה רבי נחוניא בן הקנה ואמר: צדקה תרומם גוי וחסד – לישראל, ולאומים – חטאת. אמר להם רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו: נראין דברי רבי נחוניא בן הקנה מדברי ומדבריכם, לפי שהוא נותן צדקה וחסד לישראל, ולעכו”ם חטאת” [בבא בתרא י, ב].
עובדות והנהגות
“ר’ נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו, תפילה קצרה. אמרו לו, מה מקום לתפילה זו? אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא יארע דבר תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי” [ברכות כח, ב].
“שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מיטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי” [מגילה כח, א].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו ליד צפת, בתוך נחל עמוד:
וב ירושלים.
“כאשר תרד עוד בדרך ההוא עצמו [מר’ חייא], רחוק מעט, תמצא שם לצד מזרח הדרך סלע אחד יחידי גבוה וזקוף בקומה זקופה, ושם תחת הסלע ההוא עצמו קבור ר’ נחוניא בן הקנה”. [ר’ חיים ויטאל]
דרכי גישה
מציון ר’ אבא, חוזרים לנחל עמוד דרומה לכיוון טבריה בשביל המסומן שחור-לבן, לאחר כ-200 מטר, מצד שמאל לשביל, במעלה ההר, יש לעלות כ-100 מטר ובאמצעו סלע ענק גבוה וזקוף – ציון ר’ נחוניה בן הקנה.
מיקום וזיהוי הקבר
בהמשך הירידה מר’ חייא לתוך הנחל, אל הבטאן [מקום טחינת החיטין ובתקופה מאוחרת יותר אריגת צמר-מבטשה] הגדול הנמצא ליד מפגש עמוד-שכוי, לפני ההגעה אל מפלס הנחל ישנו הסלע הגדול, יחידי וגבוה, עומד זקוף ומנותק מסלע ההר, זהו המקום אותו מתאר ר’ חיים ויטאל כמקום קבורתו של ר’ נחוניא בן הקנה.
הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר