ב"ר נפתלי הירץ

חייו
רבי נתן שטרנהרץ, המכונה גם רבי נתן מברסלב או רבי נתן מנעמירוב נולד בשנת ה' אלפים תק"מ ט"ו לחודש שבט(22 ינואר 1780), בן בכור לאביו הנגיד רבי נפתלי הירץ שטערנהארץ, ולאמו מרת חיה לאנע. אביו הצעיר ר' נפתלי הירץ, נחשב לאחד מנגידי העיר וחשוביה. 

ילדותו
מעודו, עוד בהיותו ילד קטן התמיד מאד בלימודיו, ותמיד היה חוזר ומשנן לעצמו את הגמרא דף אחר דף. הוא התבלט מאד בהתמדתו ושקדנותו על יתר חבריו.אף מיוחד במינו היה בדרך לימודו. בעוד שהמעולים שבילדי החדר הראו את כוחם וחילם בפלפולים וחיפוש אחר קושיות ושאלות, ולא אחת סטו מהדרך הישרה של הלימוד, מוהרנ"ת נמנע מכל זה, לימודו היה בפשטות ובהבנה ישרה. "מה אעשה שאין לי קושיות?" היה מתנצל כל אימת שהעירו לו על אופן לימודו הישר. המלמד שיבח את דרך לימודו של ר' נתן ואמר: "אני מעדיף את תרגומו הפשוט של נתן על פני שאלות המפותלות של שאר הילדים" ולבסוף, מתוך התמדתו העצומה בלימוד, הגיע לעמקות וגאונות.

היה זה איפוא הניצן הראשון שהצביע על מהותו של מוהרנ"ת, שאחת מתכונות נפשו, והחשובה שביניהם, היתה התמימות והפשיטות ודרישת האמת, שבאמצעותה הגיע למה שהגיע.  

נישואיו
בשנת תקנ"ב, בהיותו בן שתים עשרה שנה, כבר נתפרסם מוהרנ"ת בכל האיזור ההוא כלמדן מופלג, עד שדבק בו הכינוי "העילוי מנמירוב". אז שידך אותו אביו למרת אסתר שיינדל ע"ה, בתו של אחד מגדולי הדור ההוא, הלא הוא הגאון המפורסם רבי דוד צבי אוירבך, שהיה מכונה ע"י בני דורו "ר' דוד צבי הגדול" (דער גרויסער ר' דוד צבי) רב ואב"ד המחוזות שריגראד, קרמניץ, מאהליב ועוד.

אודות קשרי השידוך עם מוהרנ"ת התבטא פעם חותנו הגדול: "הציעו לי אולי למדנים יותר גדולים ממוהרנ"ת אולם לקחתי אותו לחתן כי ראיתי שיש לו שכם יפה" . החתונה התקיימה בשריגראד אחר ט' באב שנת תקנ"ג.

ר' נתן התגורר אצל חותנו בשריגראד בתקופה של למעלה משנתיים ימים: מנשואיו בשנת תקנ"ג עד סוכות תקנ"ה . בתקופה ההיא עלה ונתעלה ונתקדש בסילודין, כאשר כל מעייניו נתונים ליגיעה עצומה בתורה, ונפשו צמאה, דורשת ומבקשת את ה'.

בתקופה הראשונה לאחר נשואיו למד מוהרנ"ת בבית התלמוד של חותנו, יחד עם עוד צעירים תלמידי חכמים מופלגים, ביניהם גיסיו החשובים לוקחי בנותיו של חותנו ר' דוד צבי, ונחשב אז לגדול ועצום בתורה ובמכמניה והתבלט במיוחד בשקדנותו הבלתי מצויה.

ר' דוד צבי היה כל כך נערץ ע"י מוהרנ"ת בתקופה זו, בראותו את גודל עוצם קדושתו ופרישותו היתירה. הוא ראה בו שלימות מיוחדת, שלדעתו היתה נדירה אף בדורות קדומים, גם בדורו של משה רבינו.

במעלות התורה מוהרנ"ת המשיך בלימודיו בהתמדה רבה, כאשר לכך יש לצרף את כשרונותיו המעולים ומוחו החריף, וזאת תחת חסות חותנו הגאון, שם נוצלו כשרונותיו עד תום. חותנו הקדיש לו תשומת לב מיוחדת, והוא אמנם רוה מלוא הכף נחת מחתנו הלמדן, והשתעשע עמו בכל עת מצוא בדברי תורה. ברבות השנים ראה ר' דוד צבי בחתנו השקדן העצום והחריף את הראוי למלא את מקומו ברבנות, וככל הנראה, כעת בחסותו בצלו, כבר החל להכינו לכך הלכה למעשה.

חותנו חפץ מאד, כבר בחייו, למסור בידי מוהרנ"ת חלק ממחוז רבנותו, וכדי להכשירו לכך ולהכניסו בענינים הלכה ולמעשה, היה משוחח עמו שעות ארוכות בתורה ואף גם הורהו דרך ההוראה. בין היתר הזהירו להתרחק מ"כת" החסידות שאינה לפי רוחו.

בתום תקופה זו חזר מוהרנ"ת לנמירוב עיר מולדתו לקראת חג הסוכות שנת תקנ"ו. בבית אביו נתקבלו מוהרנ"ת ורעייתו בחיבה ובהערצה. הקצו עבורם חדר מיוחד, שם המשיך מוהרנ"ת לשבת על התורה ועל העבודה, כאשר עול פרנסתו מוטל על שכם אביו הנגיד.

התקרבותו לחסידות
עוד בהיותו בבית אביו, גדל מוהרנ"ת באוירה עוינת לחסידות. בני משפחתו כשאר בני הסביבה ההיא מתנגדים נמרצים היו לתורת הבעש"ט ודרכו הטהורה. ועתה, בבית חותנו, עם שיחותיו היום-יומיות נגד החסידות, אך טבעי היה הדבר כי יימשך אחר סביבתו ואף הוא כמותם ימשיך בדיעה זו.

בנמירוב פגש בר' ליפא וחבורתו כשקבע לו את בית המדרש בנעמירוב כמקום לימודו באותו חורף, כשלחברותא לקח לו את האברך ר' ליפא, אף הוא עובד את ה' מנעוריו, אך בעוד שר' נתן קיבל את חינוכו ותורתו מן המתנגדים, גדל ר' ליפא בין החסידים, שוב ושוב התווכחו ר' ליפא וחבורתו עם ר' נתן אודות מעלתה של דרך החסידות. ברם הוא דבק בינתיים בדעותיהם של אביו וחותנו. אולם לא עבר זמן רב, ודברי האמת שמקורם קדוש החלו אט אט להכנס לתוך לבו ולרככו. חלפו חדשים מספר, ודברי ר' ליפא חלחלו בליבו של ר' נתן.

בחודש אלול תקס"ב, עקר רבי נחמן משכנו מהעיר זלטיפאלי, ועבר לגור בברסלב. כאמור, מיד בהכנסו לברסלב, פנה מוהר"ן אל תלמידו הגדול והמקובל רבי יודל מדאשיב, וכה אמר לו: צופה אני ורואה נשמה באוקראינה, נשמה חדשה, זכה וטהורה שלא היתה מעודה בזה העולם השפל כה אמר רבינו, סתם ועדיין לא פירש למי מכוונים דבריו רצונו איפוא שנשמה זו תתקרב אליו.

ואכן, המרחק בין ברסלב לנמירוב מקום שהותו של מוהרנ"ת בעת ההיא, הוא לא רב, קילומטרים ספורים מפרידים ביניהם, כך שביאתו של רבינו לברסלב כמו שהותו של מוהרנ"ת בעת ההיא בנמירוב היוו את ההזדמנות הטובה והקרקע הנוחה להגשמת השאיפה להתאחדות הרב עם התלמיד, שרבינו מוהר"ן עצמו רימז לא פעם שהוא ענין נשגב ומופלא, והוא בחינת הקשר שבין משה רבינו ליהושע בן נון, שאף משה רבינו מקבל התורה היה זקוק ליהושע תלמידו הנאמן שיהיה הכלי הראוי לקבל ולמסור את התורה לעם ישראל.

ברסלב היתה עיר מסחר, בה קיים היה יריד גדול, לשם היו מגיעים סוחרים מכל האזור. אף תושבי נמירוב הגיעו לאותו יריד. ואכן, עם כניסת רבינו לברסלב, שחרו לפתחו סוחרים רבים שהגיעו עם פתקאותיהם בבקשה להצלחה וברכה. ולפעמים היו אף מתעכבים בבית הצדיק לשמוע דברי תורה ויראה והדרכה בעבודת הבורא. סוחרי נמירוב הסמוכה, אף הם נכנסו לרבינו, להתברך מפיו ולהתבשם מדברי תורתו. וכששבו הסוחרים לנמירוב מן היריד אשר בברסלב, סיפרו לאנשי עירם דברים מופלאים אודות הצדיק "החדש" שהגיע לעיר, הנוהג בהנהגות מיוחדות במינם: הוא אינו מדבר כלל מעניני עסקי העולם הזה, וכל שיחה הוא מסיט אך ורק לענין התכלית, שהוא עבודת השם... ולועג בפה מלא לכל הוויות העולם כי אך הבל המה.

וכשר' נתן היטה אוזן להתרשמויותיהם של החוזרים מהביקור אצל רבינו, שכל עניני רבנו אך ורק לעניני תורה ועבודה וחיפוש עצות להנצל מהיצר. ובחושיו העדינים סיכם אז בדעתו כי את זאת הוא מבקש, ואף הוסיף אז ואמר: עכשיו יתכן שאני אהיה איש כשר.

ואכן, פנה לר' ליפא ושאלת נפשו עמו: כיצד זוכים לזה. ר' ליפא הטעימו, על רגל אחת, מעט מן הדרך הקדושה ששמע זה לאחרונה בבית מדרשו של רבינו. מיד גמר מוהרנ"ת בדעתו והחליט כי הוא נוסע לברסלב. באותו יום יצאו מוהרנ"ת ועמיתו ר' נפתלי, יחד עם ר' ליפא ועוד חסיד בשם ר' זלמן דער קליינר (הקטן), לככר השוק, לתור אחר עגלה היוצאת מיד לברסלב. מוהרנ"ת שמח מאד על העובדא כי בהשגחה פרטית יצא אביו באותו יום לבית מסחרו בעיר ברדיטשוב, כך שיוכל לנסוע ללא ידיעתו. הוא החליט לנסוע במהירות ולהספיק לשוב טרם יוודע לאביו. . . אך זאת גמר בלבו כי אם אכן ימצא שם את המורה הנכון עבורו, שוב לא ישית לבו להתנגדות מצד משפחות בית אביו ובית חותנו, אלא יפסע בדרך שיורהו רבו מבלי להתחשב עם המניעות שיתעוררו עליו מקרוביו. בהגיע חבורת הנוסעים לככר השוק, פגשו באחד מהאברכים החסידיים בשם ר' לייבוש, האומר לשום אף הוא פעמיו לעיר ברסלב לרגל מסחריו. הם עוררו בו רצון להשתתף עמם בכניסתם אל רבינו. הוא נעתר להם וכולם עלו על העגלה, ויצאו לברסלב.

מיד כשנכנס ליטול שלום מרבי נחמן פתח רבינו את פיו הקדוש וכה אמר לו: "מכירים אנו זה את זה כבר זמן רב, אך זה מזמן שלא נפגשנו. בנפשו של מוהרנ"ת נחרטה ברגע זה ההחלטה העמוקה: פה אשב כי אויתיה, למקום זה איוה, יגע והתייסר והשתוקק מיום עמדו על דעתו... ואף רבינו נענה אז ואמר: מעתה איני בודד.

בשבת הראשונה להתקרבותם, והם סמוכים לשולחנו של רבינו, ונפשו של רבי נתן יוצאת מרוב כמיהה. משתמה הסעודה, לאחר חצות ליל, הוא אינו מצליח לישון. הוא יוצא אל היערות הסמוכים לברסלב, ושם, על גדות נהר בוג, הוא זועק לבוראו בלב עולה על גדותיו: "רבונו של עולם! בברסלב בוערת אש! הבער אותה בליבי!

ר' נתן היה אז בן עשרים ושתים שנה, הוא נעשה מיד לחסיד המקורב ביותר אליו, וכן נעשה לסופרו של הרבי, ורשם את כל דבריו ואת שיחותיו. רבנו עצמו אמר:"לולא ר' נתן ? לא היה נשאר דף אחד מכל הכתבים שלי"

אחרי פטירתו של רבנו, עבר ר' נתן לברסלב (תקע"א). הוא הדפיס את כל כתבי רבנו, וכתב חיבורים ושיחות מקוריים משל עצמו, אשר חלקם אף יצאו לאור בחייו, הוא גם נסע בכל רחבי אוקראינה, ביקר את חסידי ברסלב והמשיך להפיץ את תורת הרבי. בשנת תקפ"ב עלה לרגל לארץ הקודש במסירות נפש. בשנת תק"צ, כשחל גידול ניכר במספר הבאים לאומן לראש השנה, יזם ר' נתן את בנייתו של בית כנסת גדול מיוחד לחסידי ברסלב (עד אז נהגו לשכור מקום בעיר ל"קיבוץ" של ראש השנה).

מאוחר יותר, בשנת תקצ"ה, התעוררה על ידי רבי משה צבי מסוורן התנגדות עזה לר' נתן ולחסידי ברסלב. התנגדות זו הובילה לכליאתו הזמנית של ר' נתן על ידי השלטונות. אחרי שחרורו, נמלט ר' נתן מעיר לעיר באוקראינה, ושב לברסלב רק סמוך לפסח. זמן קצר לאחר מכן הוא הוגלה מברסלב, והושם תחת צו בית משפט בעיר מולדתו. אעפ"י שהשיג רשות מהשלטונות לנסוע לאומן לראש השנה ובהזדמנויות נבחרות אחרות, הוא נותר למעשה אסיר בנמירוב, ושב לברסלב רק בתחילת שנת התקצ"ט כשנפטר הרב מסוורן לאחר שחלה את חוליו האחרון אשר מת בו.

מחלוקת
למרות ייסוריו האישיים הגדולים הן מעוני והן מההתנגדות לפעילותו, היה ר' נתן לבדו אחראי לעיצוב תנועת ברסלב ככוח התוסס שעד היום הזה עוד חשים בו. וזאת, למרות העובדה שאין לתנועה רבי "חי".

פטירתו
בבוקר פטירתו, יום שישי עשרה בטבת ה'-תר"ה (20.12.1844) קראו לפני ר' נתן את הסיפורים הראשונים של "שיחות הר"ן". הסיפור השני מסתיים במלים: "בואו נלך הביתה!" כששמע מלים אלה, הנהן ר' נתן בראשו, כאילו אמר: "כן, הגיע שעתי ללכת הביתה." סמוך יותר לכניסת השבת אמר פתאום להעולם, שלשה צרות היה בטבת, מהו הצרות, ולא זכרו, ואמר הוא בעצמו, בו מת עזרא הסופר ונכתבה תורה יונית ונבקעה העיר.ואמר בזה הלשון: נו אז עזרא הסופר גייט אוועק און טרייף פסול איז זיך מתגבר אזוי פיעל ווי סע היינט דא אלפים ורבבות טרייף פסול, נאר איך האף אז איין בלעטיל פון ספרי רבנו וועט זיין א תקון אויף אלדינג. נוא זאג איך אייך אן אז אייער עובדא זאל זיין איר זאלט דרוקן דיא ספרים, סע זאל זיין יפוצו מעינותיך חוצה, איהר זאלט זיין שטארק מיט געלט און מיט רצון און מיט טרחא [נו, כשעזרא הסופר נפטר, והרוע והפסול מתגברים כך כמו שהיום, לאלפים ולרבבות, רק אני מקווה שדף אחד מספרי רבינו יהיה תיקון על הכל! ובכן, אני מצווה אתכם, שתעסקו בהדפסת הספרים (ספרי רבינו ותלמידיו); שתהיו חזקים בענין זה בממון, ברצון ובטרחה!] ואחר כך לא דבר יותר, רק אמר: יברכך, וברכת המפיל, וחנון המרבה לסלוח, ומקדש השבת, וברוך אתה בקדש, אחד.

ענין זה נמשך ערך שעה וחצי, והסתלקותו היה ממש בנשיקה תיכף אחר הדלקת נר של שבת קדש, ובא לקבורה במוצאי שבת קדש בכבוד גדול עד למאד.

באותו ליל שבת שר' נתן נפטר בברסלב, לא היה שום אפשרות להעביר את הידיעה לאומן, ר' נפתלי - ידידו הטוב ביותר - שהיה באומן, חלם באותו ליל שבת חלום נורא בו הוא רואה את ר' נתן רץ. ר' נפתלי שאל אותו: נתן, "להיכן אתה רץ?" "איך? גלייך צום רבי'ן!" (אני? ישר לרבנו) ? השיב ר' נתן תוך שהוא ממשיך בריצתו. או אז הבין ר' נפתלי כי מוהרנ"ת איננו, הוא סיפר זאת לחסידים, הם לא רצו להאמין. אך לאחר השבת אומתה שמועה זו לדאבון לב כולם.

משפחתו
מנישואיו הראשונים עם מרת אסתר שיינדל
רבי שכנא נולד ב-תקס"ב
רבי מאיר שנפטר בשנת תקס"ח בהיותו שן שלוש
רבי יצחק נולד ב-תקס"ח
מרת חנה צירל נולדה ב- תק"פ והיתה בתו היחידה של ר' נתן
רבי דוד צבי נולד ב-תקפ"ב
כאשר נפטרה בשנת תקפ"ו נשא ר' נתן לאישה את דישל, שילדה לו שני בנים נוספים.
רבי נחמן נולד בתקפ"ז
רבי יוסף יונה נולד בתקפ"ט

ספריו
ר' נתן העתיק את משנתו של רבי נחמן וגם כתב חיבורים מקוריים משלו. חלק מכתביו של ר' נתן הם:

ליקוטי הלכות - פירוש לדיני השולחן ערוך לאור משנתו של רבו.
ליקוטי תפילות - תפילות על כל נושא המושתתות על משנת הרבי ב"ליקוטי מוהר"ן".
קיצור ליקוטי מוהר"ן - ר' נתן מסכם את "ליקוטי מוהר"ן" על-ידי רישום העצות המעשיות המצויות בכל דרשה ודרשה.
ליקוטי עצות - מלקטת את העצות המעשיות של הרבי נמצאות בכל דרשה ודרשה, אלא שכאן הן ערוכות על-פי נושאים.
עלים לתרופה - אוסף מכתביו של ר' נתן. באוסף יותר מחמש מאות מכתבים שכתב ר' נתן בעיקר לבנו אך גם לאחדים מחסידיו. מן המכתבים ניתן ללמוד כיצד לחיות את חיי היומיום על-פי משנת הרבי.
שמות הצדיקים - אוסף שמות הצדיקים. קריאת שמות אלה מעניקה הטבה רוחנית וחומרית רבה.

מקורות:
באש ובמים, חיי ר' נתן מברסלב". - יצא לאור ע"י הרב חיים מנחם קרמר ומכון נחלת צבי.
אתר שער ברסלב