רבי משה יחיאל מאוז'רוב

הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין (תר”ן 1889, פולין – תשל”א 1971, תל אביב) היה האדמו”ר מאו7רוב חנצ’ין, מזכיר אגודת ישראל.

נולד לאדמו”ר הרב אברהם שלמה והרבנית רייצא מירל. על פי המסופר, החל מגיל שלוש, נהג אביו להכניסו לחדר מלא ספרי קודש ולסגור בעדו את הדלת, וכך התרגל ללמוד ללא הפסקה. בילדותו למד אצל אביו ואצל סבו – האדמו”ר הרב אריה לייב (לייבוש). אביו לקחו גם לאדמורי”ם מחסידויות אחרות.
בגיל 17 התחתן הרב משה יחיאל עם הרבנית חנה, בתו של הרב עמנואל וולטפרייד, האדמו”ר מבאפיניץ ריוספשא. ב15 באייר תרע”ט נפטרה הרבנית בהיותה בת 29 בלבד, ממחלת טיפוס הבטן שבה נדבקה, עת טיפלה בחולים. לאחר מותה נשא את הרבנית קילא, בתו של הרב מנחם מנדל טננבוים, ומאוחר יותר את הרבנית שינדל יוכבד בת הרב משה דוד לנדאו.
עד גיל 20 למד ר’ משה תלמוד ומפרשים. לעתים למד 20 שעות ברצף. החל מגיל זה החל ללמוד גם קבלה.
בגיל 22 התמנה לרב באו7רוב. כדי לקבל את אישור השלטונות למד את שפת המדינה, עם הרב יחזקאל האלטשיק, בנו של האדמו”ר מאוסטרובצה.
בשנת תרפ”ו לחץ עליו סבו להגר לאמריקה, באמרו שהתגלה לו שאחד מנכדיו חייב לעבור לשם. הרב משה יחיאל עשה כדבריו ועבר לניו יורק, למרות חששו לחינוך הילדים באמריקה. כמה חודשים לאחר הגיעם לניו יורק נולד לבני הזוג ילדם הרביעי, לאחר ששלושת הקודמים, בן ושתי בנות, נפטרו.

ב17 בתמוז תש13 עלה ארצה. חסידיו בבני ברק רצו רצו לשכור לו דירה שם, כדי שיהיה קרוב אליהם, אך ר’ משה העדיף לגור בדרום תל אביב. בארץ היה לנשיא אגודת ישראל. הוא ארגן כנסים ונתן הרצאות כדי לעודד אנשים להצביע למפלגה.
ר’ משה יחיאל היה מראשי היוצאים כנגד חילול השבת ההמוני. הוא עודד אנשים לצאת, להפגין ולהיאבק על השבת שנזנחה. נהג לומר שהמחלל שבת הוא כמי שמבטל את כל התורה, שהרי אמרו חז”ל ש”שקולה שבת כנגד כל המצוות”.

חסידות אוזרוב נקראת גם חנצ’ין בגלל שסבו של ר’ משה יחיאל (מצד אמו) היה הרב חיים שמואל מחנצ’ין.

ספריו
באר משה, חמישה כרכים על חומשי התורה וכרך אחד על נביאים.
אש דת 11 כרכים, תש”י-תש23. הסדרה עוסקת בעיקר בענייני אהבת 5, אהבת התורה ואהבת ישראל. הספר מסודר לפי פרשיות התורה והוא מבוסס גם על תורת הקבלה.
רוב ספריו נמצא עדיין בכתב יד

מקור:

ויקיפדיה