רבי יצחק בר אלישיב
 
אמורא בן הדור הרביעי. [בסדר הדורות העיר שיתכן כי היה בזמן ר' יוחנן בן הדור השני, אך ציין כי לא מצא סימוכין לכך].
דבריו בהלכה הובאו במסכת סוכה [יט, א].
 
עובדות והנהגות
רבי מני בא אצל רבי יצחק בן אלישיב ואמר לו כי עשירים מבית חמיו מציקים לו. אמר ר' יצחק שיהפכו לעניים, וכן היה. חזר רבי מני אצל רבי יצחק, ואמר לו כי אותם עשירים שאיבדו רכושם, מציקים לו שיפרנסם. אמר רבי יצחק שישובו לעשירותם, וכן היה. כמו כן ביקש דברים נוספים והתקבלו: שנים מתלמידיו ביקשו ממנו שיבקש רחמים עליהם שיחכימו עוד. ענה להם רבי יצחק: "עמי היתה ושלחתיה" - כלומר, שתפילתו כבר אינה מקובלת כפי שהיתה בעבר [תענית כג, ב ורש"י שם].
כשמת ר' יצחק בן אלישיב, נפרצו שבעים מחתרות שדרכם נכנסו גנבים לעיר נהרדעא, כי כל זמן שהיה חי, הגנה זכותו על העיר מפני הגנבים [מועד קטן כה, ב]. כמו כן נתבקעו שבעים עמודי תווך של דירות רעועות שעמדו בזכותו [ירושלמי עבודה זרה ג, א].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בין נבוריא לעין זיתים עם רבי יונתן בן הרכינס:
שערי ירושלים (מבשרת ציון; מסעות משה; טוב ירושלים).
ר' חיים ויטאל.