רבי יוסי דמן יוקרת (אביו ותלמידיו[1])
 
רבי יוסי דמן יוקרת, אמורא בן ארץ ישראל בן הדור השלישי או הרביעי.
הוא מכונה 'יוקרת' על שם עיר מגוריו [רש"י תענית כג, ב].
 
עובדות והנהגות
פעם שכר רבי יוסי דמן יוקרת פועלים לעבודת השדה והלך להביא להם מזון אך הפועלים לא רצו לחכות. כשראה זאת בנו של רבי יוסי אמר לעץ התאנה שהיה שם: תאנה תאנה, הוציאי פירות! וכך היה, ואכלו הפועלים. כששב ר' יוסי ושמע את הדבר, גער בבנו: אתה הטרחת את קונך להוציא תאנים מן העץ קודם זמנם - כך תיאסף אתה מן העולם טרם זמנך[2] [תענית כד, א].
כמו כן מסופר כי בתו של ר' יוסי בעלת יופי רב היתה, ופעם אחת הבחין אביה כי מישהו מביט בה על יופיה ממקום סתר. אמר לה אביה: מצערת את את בני אדם, שובי לעפרך ואל יכשלו בך בני אדם! [שם][3].
לר' יוסי היה חמור שהיה משכיר אותו לאחרים, ובסוף כל יום היו השוכרים שולחים עם החמור את דמי השכירות. אם היו מוסיפים או גורעים מהסכום לא היה החמור זז ממקומו. פעם אחת שכחו שוכרים זוג סנדלים על החמור, והחמור סירב ללכת עד שהורידו אותם ממנו [שם].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו[4] ליד קיומה/קיומיאה[5]:
"קיומיה, נקבר ר' יוסי דמן יוקרת[6] ור' יהושע בן פרחיה ור' יעקב איש כפר תימה[7]". [כת"י אילן ב']
"לקיומיה, הוא לקום, על שם קבורת ר' יוסי דמן יוקרת[8] סמוך לכפר, על אם הדרך, ועליו גל אבנים גדול". [כת"י מוסקבה]
"נתגרשנו ביום ט"ו בשבט ה'ש"י מורי ואני לבדנו, והיו דברי תורה מאירים בנו, והדברים נאמרו מפי עצמם, והלכנו עד רבי יוסי דמן יוקרת". [ספר גירושין ג-ד]
"בדרך הנזכרת[9], בהגיעך בבי"ר אל שי"ך, תעמוד שם ופניך כלפי צפון, ואז תראה לצד שמאלך ציון אחד, ובו קבור ר' יוסי דמן יוקרת, בדרך שעולין בו לכפר קיומיא"ה, והוא כן כמו שאומרין העולם". [רבי חיים ויטאל]
"קיומיאה חרבה. סמוך לכפר מערה מלאה כוכין, ושם אבי ר' יוסי דמן יוקרת. ועל הדרך רבי יוסי דמן יוקרת, ועליו כיפה חריבה[10]. וסמוך לו בור מים, וקורין לו התוגרמים ביר א"ל שי"ך, ויש שקורין לו א"ל מענו"ש[11], והיהודים קורין לו צדיק מהתאנים, וכולם משום מעשה שהיה[12]". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"קאיומיאי, שם במערה קבורים ר' יוסי דמן יוקרת ובתו ותלמידו. ובאם הדרך שם כיפה חריבה קבור בה בנו[13] עליו השלום, ונקרא צדיק התאנים על מעשה שאירע שנענש על התאנים, כנזכר בגמרא". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא]
"קיומיאה, ושם מערה ובה אבי[14] רבי יוסי דמן יוקרה, ועל הדרך רבי יוסי אביו, וקורין לו צדיק מהתאנים". [רבי משה חיים קאפסוטו]
"ויש שם דרך מן צפת למירון, מהלך ג' שעות, והוא דרך עקום, הרים וגבעות גדולים. ואלו הם הצדיקים אשר פגענו בהם בדרך, דרך נסיעה למירון: בתחילה גל אבנים קבור נתן הבבלי עליו השלום. סמוך לו כמו בית, קבור ר' יוסי דמן יוקרת עליו השלום. סמוך לו גל אבנים, קבור נון דמן יוקרת, בנו של הנזכר, ולפניו תאנה גדולה[15]". [איגרת אחד התלמידים לר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי (תלמיד האוה"ח)]
"רכבנו על חמורים למירון... ובדרך עברנו סמוך לקברו של רבי יוסי דמן יוקרת, והוא קבור על אם הדרך, והחומה שעליו חרבה. ומנגד, הרחק כמטחוי קשת, קברי בנו ובתו שגזר עליהם שימותו". [אהבת ציון]
"קאיומיאה, שם קבור אביו של ר' יוסי דמן יוקרת. לשמאל הדרך מערה[16], בה קבור ר' יוסי דמן יוקרת...[17] לידו[18] קבורים שנים עשר תלמידיו". [ידי משה]
"גם היינו בלכתינו לכפר מירון ששם מערת רבי שמעון בן יוחאי עם רבי אלעזר בנו, גם ר' יוסי דמן יוקרת עם בנו, שהוציא תאנים בלא זמנם. וקבלה אצלם שזה - אילן תאנה שעומד על פתח המערה - הוא אותו האילן בעצמו, ועדיין הוא מוציא תאנים בכל השנים[19]". [איגרת ר' אברהם הכהן מקאליסק מצפת]
"קרוב לכפר קיומאה אשר בין צפת למירון יש הר ובו מערה, ובה קבר ר' יוסי דמן יוקרית, ובנין הרוס על המערה, והמערה נסתמה[20]. גם קבר בנו אשר הענישו על שהוציא תאנים שלא בזמנו להפועלים. רחוק ממנה, כנגדה, מערה אחרת, אצל כפר עין זיתון, בה קבור ר' כרוספדאי האמורא[21] ושני צדיקים אחרים אשר נשכח שמותם". [שערי ירושלים (מבשרת ציון)]
"ארח חיים למירון... ובאם הדרך רבי יוסי דמן יוקרת... בזה הולכים לבית הועד לצפת, אמת תיכון לעד". [יד אהרן]
"מירון על דרך עין זיתון... ששם קבורת ר' יהודה בר אלעאי ור' כרוספדאי ואמו[22] ור"י בעל התרנגולים הידוע...[23] ובאמצע הדרך שם קבורת ר' יוסי דמן יוקרת". [מסעי הירח]
"מצפת למירון מהלך שתי שעות, באמצע הדרך יראה גל אבנים אשר לפי המסורה קבור תחתיו ר' יוסי דמן יוקרת ובנו". [לונץ]
"(לדרומו) [לצפונו] של הכפר [עין זיתים] נמצא על מקום מישור קברו של ר' יוסי דמן יוקרת, וגל אבנים על קברו". [גבעת שאול]
"בחצי הדרך מצפת למירון, לצד ימין, לפנים היה שם הכפר קאיומה ועתה היא חרובה. סמוך לה מערה מלאה כוכין, ושם אביו של ר' יוסי דמן יוקרת. ובשיפוע ההר, סמוך לדרך, יש גל גדול של אבנים מכיפה שבורה, ושם קבור ר' יוסי דמן יוקרת, וכל פעם שמתקנים נשבר. וסמוך לו[24] קבר בנו של ר' יוסי הנזכר, שהענישו אביו על שהוציא התאנים בלא זמנם... ואני ראיתי שמה שני פתחים להמערה, ובמערה יש הרבה כוכין". [מסעות משה]
"בדיוק באמצע הדרך שבין צפת למירון, שיש שם סלע גבוה ליד קבר רבי יוסי דמן יוקרת זכר צדיק לברכה". [ימי שמואל]
 
דרכי גישה
י. ממשיכים עם הכביש לצפת עוד כ-900 מטר עד לסוף הירידה שם מסתעפות דרכי עפר ימינה ושמאלה. פונים בדרך הימנית החוזרת ועולה לציון ר' יוסי דמן יוקרת.(מול חניון עין הוזים)
 
מיקום וזיהוי הקבר
תיאור עולי הרגל מתאר במדוייק את המקום המצויין כיום, ליד באר מים חיים - ביר אלשיך. עץ התאנה עמד עד לפני מספר שנים מימין לציון, על אם הדרך צפונה.
 

 

---

[1] גם בנו ובתו נטמנו עמו, ראה להלן בפרקיהם.[2] ראה ירושלמי ברכות [ב, ח] עונתה של תאנה.[3] את שני הסיפורים שמע רב אשי מפי ר' יוסי בר אבין, שהיה תלמידו של ר' יוסי דמן יוקרת, אשר נטש את רבו והלך ללמוד בבית מדרשו של רב אשי. כששאלו רב אשי מדוע עשה זאת, ענה לו: אדם שעל בנו ובתו אינו חס, היאך יחוס עלי? [שם].[4] אם כי יש דעות שנקבר במירון כנזכר בכת"י מוסקבה ובכת"י אילן ה'.[5] בפי הערבים: מוחמד אלמע'צוב (= הנאלץ).[6] קבורת ר' יוסי דמן יוקרת בקיומה נזכרת בסתמיות בתוצאות ארץ ישראל, באיגרת יחוס האבות מאלמוני (יחוס הצדיקים).[7] אין אנו יודעים מי הוא חכם זה, ושמו לא נזכר במקורות, ואולי הכוונה ליעקב איש כפר חיטייא שנזכר עם בן פרחיה בחיטין  ויש כאן טעות בנוסח ההדפסה של המסע.[8] קבורת ר' יוסי דמן יוקרת סמוך לקיומה (או בדרך אליה) עם גל אבנים עליו, נזכרת גם באלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם,[9] לפירוט הדרך עד לשלב זה, ראה להלן רבי יוסי דמן פקיעין.[10] בכת"י ב' נוסף: "וכשבונין אותה היא משתברת בשביל תשובה".[11] באיגרת יחוס האבות מאלמוני וביחוס הצדיקים הוא מכונה 'אבו-אל-מענוש', כלומר, אבי הנענש - בנו יהודה.[12] בכת"י ב' נוסף: "וגם התאנה עומדת עד היום, אשר ר' יוסי דמן יוקרת הוציא ממנה פירות שלא בזמנה"; ראה להלן, יהודה הנענש (עובדות והנהגות) שהוא זה שהוציא את הפירות קודם זמנם, ולא אביו רבי יוסי [וכ"כ בסדר הדורות]. טעות זו חוזרת גם בידי משה.[13] מסע זה הפך את מקום הבן עם האב.[14] מכך שנכתב בהמשך 'רבי יוסי אביו', מסתבר שכאן נפלה טעות סופר והכוונה לבנו של ר' יוסי דמן יוקרת ולא לאביו.[15] כאן ציין שהתאנה עומדת ליד קבר הבן ולא ליד קבר האב כנזכר בכת"י ב', אולם העץ היה ידוע ועמד ליד קבר האב עד לפני מספר שנים.[16] כוונתו 'ציון', וסבר שתחתיו יש מערה והמערה נסתמה כמופיע להלן בשערי ירושלים.[17] הכותב מוסיף כאן סיפור לפיו נקרא ר' יוסי צדיק התאנים מפני שהכריח את עץ התאנה שבחצרו להוציא פירות קודם זמנה. אך טעות היא זו, כי על פי הנאמר בגמרא (ראה להלן יהודה הנענש, עובדות והנהגות), בנו הוא זה שהוציא התאנים קודם זמנם.[18] אין מקום מתאים לידו לציון תלמידיו, ואולי כאן חוזר לראשית דבריו וכוונתו שליד אביו קבורים תלמידיו של הבן.[19] אמנם, בחיבת ירושלים נכתב שבזמנו [ה"א תר"ד] כבר לא נראה האילן בשטח; השל"ה הקדוש אף הוסיף: "עוד ראיתי חידוש בקבורת ר' יוסי דיוקרת ז"ל, שהוציאה התאנה פירותיה שלא בעונתה". [איגרת ר' ישעיה הלוי הורוויץ מצפת][20] במבשרת ציון נכתב "וציון עליו" במקום "ובנין הרוס על המערה, והמערה נסתמה".[21] היה מקום לחשוב שמדובר בטעות והכוונה לר' כרוספדאי התנא, שהלא הוא הטמון בעין זיתים. אולם, מכיוון שבמבשרת ציון הושמטו המילים "אצל כפר עין זיתון" ומכך שהמערה הנזכרת היא מול ציונו של ר"י דמן יוקרת ונזכרים גם 2 הצדיקים הנוספים, יש לומר שכוונת הכותב היתה למערה הנזכרת ע"י רבי חיים ויטאל, שהיא מערת ר' כרוספדאי האמורא.[22] ראה אודותיה בפרק צפת.[23] כאן עובר הכותב לתאר את סיבת הכינוי, ראה בפרק רבי יוסי סאראגוסי, גדולים צדיקים במיתתם; בחרנו למקם שם את הסיפור מפני שרוב הנוסעים מספרים את הסיפור על ר' יוסי סאראגוסי, למרות שכותב זה לא ציין אם ר"י בעל התרנגולים הוא ר' יוסי סאראגוסי או ר"י הלבן מבעלי התוספות.[24] לא ברורה כוונתו שהרי אין בסמוך לר' יוסי כל ציון נוסף. וכנראה כוונתו לחזור ולתאר את קברי בני משפחתו שהרי מזכיר שני פתחים למערה וכן הוא אצל מערת בני ר' יוסי.