ב”ר אשר
רבי אריה לייב נולד בעיר פינסק לאביו רבי אשר גינצבורג, רבה של וויזין שברוסיה בשנת תנ”ה.
חייו
בנערותו כבר היה מפורסם לעילוי גדול, בגיל 37 נתמנה לראש ישיבה במינסק, אך מכיוון שהוא לא נשא פנים לאיש בתורה ובהלכה גרשו אותו אנשי מינסק מקהילתם ובחרו תחתיו את אחד מתלמידיו לעמוד בראשות הישיבה, רבי ארייה לייב הוכרח ללכת לגולה והיה עני מרוד עד שבא לעיר שאביו כיהן שם כרב, שם התמנה למלמד של ילדים, לאחר פטירת אביו לא רצה למלאות את מקומו ולכהן כרבה של העיר אלא מסר את הרבנות לאחיו רבי יצחק אברהם.
כרבה של וולוז’ין
בשנת תק”י נבחר רבי ארייה לייב לכהן כרב בעיר וולוז’ין שם עמד בראשות ישיבה גדולה וגדולי עולם יצאו מתוכה בניהם רבי חיים מוולוז’ין ואחיו רבי שמחה ועוד.
בשנת תקע”ד עזב את הרבנות בוולוז’ין מכיוון שפרנסתו היתה דחוקה מאד, והחל לנדוד בעיירות עד שהגיע לעיר וילנא שם נפגש עם רבי אליהו מוילנא הגר”א שכיבדו מאד, משם המשיך בנדודיו עד שהגיע לעיר גלונא.
כרב העיר מץ שבצרפת
בעיר גלונא כיהן ברבנות רבי בער שבאותו זמן קיבל בקשה מקהילת מץ שבצרפת לבוא לכהן כרב בעירם, בראותו את גדלותו של רבי אריה לייב ואת מצבו הדחוק, ביקש מקהילת מץ שיקחו את רבי ארייה לייב לכהן כרב בעירם, בתחילה הם סירבו לקבלו כרב בטענה שהוא כבר מבוגר וקרוב לגיל שבעים, אך רבי ארייה לייב הבטיח להם שהוא יכהן אצלם כרב במשך ארבעים שנה וכך אכן היה, קהילת מץ קיבלה אותו בכבוד גדול ושם הוא כיהן כרב עד יומו האחרון.
התנהגותו ופרישותו
במץ המשיך לעסוק בתורה יומם וליל כשהוא לא ישן על מיטה, כל השבוע לא היה אוכל דברים מן החי וכל התנהגותו היתה בקדושה וטהרה מופלגת, לעת זקנותו כהו עיניו והוא לא יכל לראות הוא המשיך ללמוד בהתמדה מופלגת בעל פה מתוך הזכרון.
פטירתו
ביום כ”ה תמוז תקס”ה נפטר רבי ארייה לייב בעל השאגת אריה.
משפחתו
בגיל 61 נולד לו בנו רבי אשר שהיה גדול בתורה ובגיל 17 כבר היה לפלא בעיני גדולי דורו ונשא ונתן עימהם בהלכה, כיהן כרב בעיר קארלסרוהע, נפטר כאביו ביום כ”ה תמוז תקצ”ז.
ספריו
שו”ת שאגת אריה
גבורת אריה
טורי אבן