ר’ אליהו גאון
פטירתו: נפטר בצור, בשנת ד’ אלפים תתמ”ג [מגילת אביתר][1].
ר’ אליהו בן ר’ שלמה הכהן, מאחרוני הגאונים בארץ ישראל. כיהן כאב”ד וראש ישיבת גאון יעקב שבארץ ישראל משנת ד”א תתכ”ב. לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי הסלג’וקים [ד”א תתל”א] עבר עם ישיבתו לצור, שם המשיך לכהן בראשות הישיבה עד לפטירתו בשנת ד”א תתמ”ג.
יצא לחיפה לקדש את השנה ולחדש את הסמיכה אשר בטלו בימי הלל הנשיא ראש הסנהדרין האחרונה בא”י, ואת הגאונות אשר בטלה בימי רב האי גאון בבבל.
השאיר אחריו כמות קטנה של שו”ת בשם “שאלות ששאל ר’ משולם ב”ר משה ממגנצא את פי אריות שבירושלים עיר הקודש”.
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בדלתון, בסמוך לר’ יוסי הגלילי:
“וישאוהו [את רבי אליהו גאון] כל ישראל במשא הכתף ולא על סוסים, מהלך שלושת ימים, להר הגליל, לדלתן. ויקבר בראש ההר, אצל ר’ יוסי הגלילי… וכל ישראל הספידוהו וקרעו בגדיהם כולם, ויחגרו שקים וישבו לארץ… כי ירד מראשותם ועטרת תפארתם”. [מגילת אביתר
[1] נכתבה על ידי בנו.
מצאתם מידע לא מדויק? יש לכם מידע נוסף? כתבו לנו כאן