הרמב”ן – ר’ משה בר נחמן, מגדולי חכמי ספרד, ראש הדור אחר הרמב”ם, נולד ד”א תתקנ”ד.
ב”שם הגדולים” להחיד”א אנו מוצאים: “הרמב”ן, מלבד תוקף גדולת חכמתו בתלמוד… עוד היה חכם בחכמת המחקר ורופא מובהק ופילוסוף”. ועוד: “וזכה הרמב”ן לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב, ורמזיו בפירושו לתורה… עמוק מאד, כמו שכתב האר”י זצ”ל”.
הרמב”ן העמיד תלמידים רבים, הרשב”א נמנה בין תלמידיו הגדולים.
בתשובות הריב”ש אנו מוצאים על אודותיו: “היה סיני ועוקר הרים, וכל דבריו כגחלי אש. ועליו סומכים בכל גלילות קטלוניה, כמשה מפי הגבורה”.
רוב שנותיו ישב הרמב”ן בגירונדה. בשנת ה”א כ”ג נאלץ הרמב”ן ללכת לברצלונה, לוויכוח עם מומר אחד בנוכחות המלך. הרמב”ן ניצח את המומר והביסו. כשהעלה את דבר הויכוח על הכתב, דרשו הכמרים להענישו כי דבריו פוגעים בנצרות. בעקבות זאת קם הרמב”ן ועלה לא”י.
בספר הקבלה לר’ אברהם בר’ שלמה מובא: “הרב הגדול רבי משה בר נחמן פירש התורה ועשה חידושין לתלמוד. הפליא לעשות והיה חכם גדול בכל החכמות. והיה גדול בהיכל מלך אראגון, ועשה ויכוח גדול עם פראי פול, לפני המלך והשרים ונצחו בתשובות גדולות וחזקות. והיה זה שנת ארבעת אלפים תתקע”א ליצירה. והוא קיבל מהרב אליעזר מגרמיזא קבלה עיונית וקבלה מעשית ואחר כך הלך לירושלים ונפטר שם”.
הוא הגיע לירושלים בשנת כ”ז ושיגר משם איגרת בה תיאר את החורבן והעזובה השוררים בארץ. אחר כך עבר לעכו, שם התקיימה הקהילה הגדולה ביותר בא”י. הוא יסד בה ישיבה והשלים את פירושו על התורה. שלוש שנים היה בארץ ישראל והרביץ בה תורה לרבים. הוא נפטר בה”א ל’. השאיר אחריו יבול תורני גדול ומגוון.
מקום קבורתו
מקום מנוחתו שנוי במחלוקת. יש אומרים כי נקבר בעכו, ויש אומרים בחברון, יש אומרים בטבריא ויש אומרים בחיפא. ממכתב שכתב לבנו מירושלים, משמע כי רצונו היה להטמן בחברון: “בירושלים עיר הקודש אני כותב אליך… אשר פני מועדות ללכת לחברון העיר, קברות אבותינו, להשתטח כנגדם ולחצוב לי שם קבר, בעזר ה'”.
חברון:
“וסמוך למערת המכפלה מבחוץ, קבלה מזקני שער שקבור הרמב”ן שם. וכבר רבינו ז”ל בכתב הנדפס בסוף תורת האדם כתב שהוא הולך לחצוב קבר אצל האבות” [ש”י, תקמ”ה].
“אחרי כן הלכתי אל מערת המכפלה המהוללה… במדריגות רבות עולים אל פתחו, ועל המדרגה הראשונה משמאל לכניסה הראשונה נמצא קבר הרמב”ן” [איגרת ר’ אליעזר הלוי, תקצ”ח].
“סמוך לשם [למערת המכפלה] קבר איש האלוקים הרמב”ן ז”ל והוא רבינו משה בן נחמן גירונדי” [שערי ירושלים, תר”י].
“חברון… מערת המכפלה… וסמוך לה קבר איש האלוקים רמב”ן זלה”ה, הוא רבינו משה בן נחמן גירונדי” [מבשרת ציון, תרמ”א].
“רבינו משה בן נחמן גירונדי [הרמב”ן] ז”ל נקבר בעיה”ק חברון ת”ו, נשען למדריגות החיצונות אשר לבנין מערת המכפלה. כי הוא בעצמו כותב שהוא הולך לחברון לחצוב לו שם קבר. וקבלה מזקני שער, שסמוך למערת המכפלה קבר הרמב”ן, ז”ל” [מסעות משה, תרפ”ד].
חיפה:
“חיפא. שם בית הקברות בתחתית הר הכרמל. שם קבורת הרב הגדול רבינו שמשון ב”ר אברהם בעל התוספות זצק”ל… והרב רבינו בן רבינו יחיאל מפאריש… ומורי, הרב ר’ משה ב”ר נחמן מגירונדא זצק”ל. וכמה גדולים לא ידענו שמותם” [תלמיד הרמב”ן, ס”ו – ע”ב].
“חיפא, שם קבור רבינו משה בר נחמן ז”ל, ור’ יחיאל בעל התוספות מפריש, ז”ל” [איגרת יחוס האבות, רצ”ז].
טבריא:
“בטיבריא נקבר רמב”ם והרמב”ן” [אלמוני מקנדיאה, רל”ג].
עכו:
“תחת השער עכו הנקרא שער חשמונאי…. ומתחתיו אצל ההר מונח הרב רבנו שמשון ז”ל בן אברהם בעל תוספות. ור’ יוסף ארמלי בן רבינו יחיאל מפריז… ר’ משה בן נחמן [רמב”ן] מגרוניא” [גא”י, שפ”ד].