רבי שמעון בן-עזאי
רבי שמעון בן-עזאי, תנא בן הדור השלישי.
היה תלמידו וחברו של רבי עקיבא [בבא בתרא קנח, ב], ואף היה מאורס לבתו של רבי עקיבא, אך לא נשאה לאשה [כתובות סג, א].
על העובדה שמעולם לא נישא, אמר: "ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה? אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים" [יבמות סג, ב].
בן עזאי אכן מת בבחרותו ולא הגיע לזקנה [רש"י סנהדרין יז, ב], אך למרות תקופת חייו הקצרה, היה מן הגדולים ביותר בתורה. כאשר רצה חכם כלשהו לתת משנה תוקף לדבריו, היה אומר: "הריני כבן עזאי בשוקי טבריה" [קידושין כ, א; עירובין כט, א; ירושלמי ביכורים ב-ב; ירושלמי פאה ו-ג].
על גדלותו שלו אמר: "כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה[1]" [בכורות נח, א].
היה מן הארבעה שנכנסו לפרדס [= ראו מחזות ה' באמצעות שמות קדושה]: "בן עזאי הציץ ומת. עליו הכתוב אומר: יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" [חגיגה יד, ב].
"הרואה בן עזאי בחלום יצפה לחסידות" [ברכות נז, ב].
אמרותיו
"בן עזאי אומר: הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העבירה, שמצוה גוררת מצוה, ועבירה גוררת עבירה, ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה" [משנה אבות ד, ב].
"בן עזאי אומר: 'אם נבלת בהתנשא' [משלי ל, לב] - אם ניבל אדם את עצמו בדברי תורה, סופו להתגדל בהם באחרונה" [אבות דרבי נתן נוסחא ב, כב][2].
"הוא היה אומר: אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום" [אבות ד, ג].
"אמר בן עזאי: בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך. אין אדם נוגע במוכן לחברו, אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא" [יומא לח, א-ב].
"הוא היה אומר: הפסק מאליך ויהא שכר להפסקך, ואל יפסיקוך אחרים ויהא שכר להפסיקם. הוא היה אומר: רד ממקומך שתים ושלש מעלות ושב. טוב שיאמרו לך עלה משיאמרו לך רד, שנאמר [משלי כה, ז]: 'כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך'" [אבות דרבי נתן כה].
"שלשה חייהם אינן חיים, אלו הן: המצפה לשולחן חברו, והדר בעלייה, וכל שאשתו מושלת עליו. ויש אומרים: שיסורין מושלין בגופו" [שם].
"בן עזאי אומר: על כל משכב שכב - חוץ מן הקרקע, על כל מושב שב - חוץ מן הקורה [רש"י: שמא תיפול]" [ברכות סב, ב].
עובדות והנהגות
"בן עזאי היה יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו. אמרו לו: שמא בסדרי מרכבה אתה עוסק? אמר להן: לאו, אלא מחריז דברי תורה לנביאים, ונביאים לכתובים - ודברי תורה שמחין כיום נתינתן בסיני. עיקר נתינתן באש ניתנו, הדא הוא דכתיב [= זהו שכתוב] [דברים ד, יא] 'וההר בוער באש'" [ויקרא רבה טז, ד].
"משמת בן עזאי בטלו השקדנים" [סוטה מט, א].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו במערת שם ועבר שבצפת. המסורת על קבורתו בצפת נזכרת לראשונה בכת"י אילן ב' [ה"א ס' בקירוב]:
כת"י מוסקבה, איגרת יחוס האבות מאלמוני.
דרכי גישה ומיקום וזיהוי הקבר
נכנסים לצפת בכניסה הישנה העליונה: מהכביש הישן 8900 (צומת עין זיתים – ראש פינה) כ-3 ק"מ מצומת עין זיתים – ימינה / כ-10 ק"מ מראש פינה – שמאלה.
נוסעים עד הכיכר שליד תחנת אגד [השני], ממשיכים בכיכר וביציאה הראשונה פונים ימינה לרח' ירושלים. לאחר כ-140 מטר מסתעף שמאלה רח' הפלמ"ח. פונים ימינה לרח' הפלמ"ח. עולים עם הכביש כ-500 מטר, בעיקול רח' הפלמ"ח שמאלה רואים משמאל את ביה"כ הסמוך למערת שם ועבר [ליד בית לבן 'מקוה תכלת'], שם קבורים שם בן נח, רבי דוסא בן הרכינס ועוד תנאים.