רבי יהושע בן פרחיה
יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי היו הזוג השני מחמשת הזוגות שקדמו לתנאים בתקופת בית שני [חגיגה טז, ב]. ר' יהושע שימש כנשיא הסנהדרין, ובן זוגו, נתאי הארבלי, היה אב בית הדין. שניהם היו תלמידי הזוג הראשון יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים [אבות א, ו]. תלמידיהם - יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח, היו הזוג השלישי [אבות א, ח].
כאשר הרג ינאי המלך בחכמי ישראל, ברח רבי יהושע בן פרחיה לאלכסנדריה שבמצרים, וכשעברה הסכנה שלח אליו[1] תלמידו רבי שמעון בן שטח מכתב, שבו מבקשת ירושלים מאחותה, הלא היא אלכסנדריה שבמצרים להחזיר לה את בעלה, וזה לשונו: "מני ירושלים עיר הקודש, לך אלכסנדריא של מצרים אחותי. בעלי שרוי בתוכך, ואני יושבת שוממה" [סוטה מז, א].
אמרותיו
"יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב וקנה לך חבר והוי דן את כל האדם לכף זכות" [אבות א, ו].
על הקושי להניח את השררה, לאחר שטעם האדם ממנה: "אמר ר' יהושע בן פרחיה: בתחילה כל האומר עלה לה – אני כופתו ונותנו לפני הארי, עתה כל האומר לי לירד ממנה – אני מטיל עליו קומקום של חמין, שהרי שאול ברח ממנה [שנחבא אל הכלים כשרצו למושחו למלך], וכשעלה ביקש להרוג את דוד" [מנחות קט, ב].
עובדות והנהגות
פעם הגיע ר' יהושע בן פרחיה לאכסניה אחת, ובעלת הבית קמה לכבודו וכיבדה אותו מאוד. ישב רבי יהושע ואמר: כמה נאה [בעלת] אכסניה זו [רש"י: במעשיה], אמר לו אחד מתלמידיו [יש"ו הנוצרי]: רבי, עיניה טרוטות [רש"י: עגולות]. אמר רבי יהושע: רשע! בכך אתה עוסק? ונידה את אותו תלמיד. כל יום היה אותו תלמיד מגיע, ולא קיבלו רבי יהושע, עד שיום אחד הגיע התלמיד בעת שקרא רבי יהושע קריאת שמע, וסימן לו רבי יהושע בידו שיבוא, אך התלמיד, שהיה סבור ששוב דוחה אותו רבו, הלך והעמיד לבנה ועבד אותה. אמר לו רבי יהושע: חזור בך. אמר התלמיד: כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. מכאן למדו חז"ל: שתהיה שמאל דוחה וימין מקרבת, שלא כר' יהושע בן פרחיה, שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו [סוטה מז, א].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בכפר חיטין מול הבנין של יתרו[2]:
ר גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש (משה חיים קאפסוטו; זכרון בירושלים; שבחי ירושלים), איגרת מספרת יחסותא דצדיקייא, טוב ירושלים.
"הלכתי לכפר חטים וראיתי בצד ההר ב' קברים, יש אומרים קבר יהושע ויש אומרים קבר יתרו וקבר צפניה". [מסע דפלסטינא]
"ועוד שם [בכפר] ר' יהושע בן פרחיה[3] ור' יוסי[4] איש כפר חיטיא". [כת"י אילן א']
"וקרוב לו [למעיין הכפר] קבורת ר' יהושע בן פרחיה ז"ל". [כת"י מוסקבה]
"וכמו תחום שבת מטבריא שקורין ראס בן עמוס, שמה קבורים יוכבד וצפורה אשת משה רבינו ע"ה ואלישבע, וסמוך להם יונה בן אמיתי. ותוסיף מעט, ותמצא קבר ר' זירא ור"י בן פרחיה ושת בן אדם הראשון ובנימין בן יעקב". [איגרת ר' יצחק בר מוסא]
"מול המקום הזה [קבר יתרו] מערה בה נקבר ר' יהושע בן פרחיה, ועליו בנוי ציון". [ידי משה]
"ועוד יש שם קבר שלדעת קצת הוא קבורת צפורה אשת משה רבינו עליו השלום, ויש אומרים קבורת התנא ר' יהושע בן פרחיה זכרו יגן עלינו אמן". [מסעי הירח]
"ותיכף מנגד [ליתרו], בקצה הר השני אשר לעומתו, היא מערת רבי יהושע בן פרחיה". [מסע מירון]
מיקום וזיהוי הקבר
קבר יהושע בן פרחיה הינו ע"פ עולי הרגל במערה שמול קבר יתרו, בהר שכנגדו וליד המעיין [המערה התחתונה והגדולה]. תאור זה נמצא במערה שהיתה קיימת במחשוף סלע ממזרח למתחם קבר יתרו (במצוק שמול המתחם, אשר יושר לפני שנים רבות בזמן בניית רחבת המתחם, ועדיין נשאר חציה של המערה. השרידים הינם מערת קבורה זו), בצד המעיין. המערה כונתה בעבר 'בנאת יעקב' ומצויינת במפות העתיקות כקבר יהודי TOMB. סר אוליפנט מזכירה וכותב: 'חדר קבורה בעל שער כניסה... מזוזות העץ של השער היו עדיין שלמות. כפי שסופר לי היה זה מקום קבורתה של אחת מבנות יתרו'. כן מציין ויקטור גרן: 'חדר קבורה אשר אומרים כי מונחות בו גופותיהם של בנות יתרו והוא מכונה ואלי בנאת נבי שועיב'. זו הסיבה שייחסו כאן את מקום קבורת ציפורה אשת משה [לעיל אלה סימני כתבי הקברות לר' יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז ומסעי הירח], ואולי אף את דימוי כף רגלו של משה מחמת השם שכונתה המערה, וצויין כי באותה מערה קבור ר' יהושע בן פרחיה [תושבי הכפר הערבי הסמוך כינו את הציון 'נבי איסא' ויתכן כי השם נלקח מיהושע-איסא]. אף יתכן כי צפניה וציפורה הם החלפה מוטעית, ראה להלן. [אולם יש מהנוסעים שציינוהו ביחד עם יתרו ובסמוך לו, וכן תיאר הנוסע הפרסי משנת 1077 על שני קברים צמודים וציין כי בתוך המבנה 2 קברים סמוכים יתרו ואשת משה].