ב"ר אברהם מרדכי


רבי יהודה אריה לייב הידוע כבעל השפת אמת מגור, נולד בשנת ה'תר"ז כ"ט ניסן, בעיר ווארשה שבפולין, לאביו רבי אברהם מרדכי בן האדמו"ר רבי יצחק מרדכי בעל החידושי הרי"ם, ולאמו מרת אסתר.
 

ילדותו:
בהיותו בן שנתיים התייתם רבנו מאמו, שש שנים מאוחר יותר בשנת ה'תרט"ו נתייתם אף מאביו , סבו בעל החידושי הרי"ם החליט לקחת אותו תחת חסותו ומאז היה רבנו צמוד לסבו לכל מקום לקחו עמו ועד פטירתו לא משה ידו מתוך ידיו.
סבו שהיה חסיד של הרבי מקוצק ואף היה נוסע אליו לעיתים קרובות היה לוקח אתו את נכדו, "על מנת שיראה פנים של יהודי אמיתי". אע"פ שרבנו היה רק בן שתיים עשרה בזמן הסתלקותו של רבי מנחם מענדל מקוצק, בכל זאת ראה עצמו כל ימיו כחסידו ותלמידו.
סבו שכר מלמד לרבנו שילמדו תורה,  והתנה עמו שלש תנאים: שיעיר את רבנו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשר שעות ברציפות, שבכל יום יחדשו משהו בלימודם.

נישואיו:
בהגיעו לגיל ארבע עשרה השיאו סבו עם מרת יוכבד רבקה בת רבי יהודה קמינר, החתונה נערכה בעיר גור שבפולין באדר ב' ה'תרכ"ב, לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיר גור.

בשנת ה'תרכ"ו שוב הכה הגורל, רבנו היה אז בן תשע עשרה כאשר סבו בעל החידושי הרי"ם נפטר ועלה לשמי רום, רבנו התייתם שוב פעם ואבד אבא נוסף, מורה, מחנך ורבי.
רבנו מלא את מקום סבו כאב"ד גור, ורבי חנוך העניך מאלכסנדר מלא את מקומו בחסידות.
רבנו נעשה אף לחסידו של רבי חנוך העניך והיה נוסע אליו פעמיים בשנה.
באותם שנים היה רבנו עדיין סמוך על שולחן סבתו ואף גר עמה באותו הבית, לאחר הסתלקותה נשבר מטה לחמו, רבנו שהחליט שלא להנות ממתנות חינם, פתח בגור חנות בניהולה של אשתו מרת יוכבד רבקה.

אדמרו"תו:
בהיותו בן עשרים ושתיים שנה, שנת ה'תר"ל, נפטר האדמו"ר מאלכסנדר והמוני החסידים קבלו את רבנותו ומרותו, אז החל רבנו לנהוג באדמורו"ת והוכיח כי אכן ראוי הוא לכך, טווה לעצמו דרך בחסידות המשלבת קוצק גור ואלכסנדר, רבנו דרש סכום מינמאלי כשכר ולא הסכים לקבל פרוטה מעבר לכך, סכומי כסף עצומים היו עוברים תחת ידו, אך רבנו לא הסכים לקחת לבני ביתו ואפילו לקרוביו לא נתן כי אם משל עצמו.
באותם ימים היה רבנו ישן שעתיים ביממה, כל דקה וכל רגע היו מחושבים אצלו, רבנו היה אף אב במשרה מלאה, ולעולם לא וויתר על לימוד עם ילדיו והיה בוחן אותם כל שבוע על ידיעותיהם.
רבנו היה קרוב מאד לחסידיו, בימי אדמורו"תו גדלה חסידות גור, ורבנו הפך לגדול אדמו"רי פולין, רבבות יהודים חסידים ולא חסידים היו באים לגור שהפכה להיות מרכז עולמי של עבודת ה', תורה וחסידות.

פטירתו:
בשנת ה'תרס"ד פרצה מלחמה בין רוסיה ליפן, הצבא הרוסי גייס רבים מיהודי פולין וביניהם חסידי גור, רבנו שחרד לשלום חסידיו דאג לכל אחד מאותם יהודים, בני משפחתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה ומתכסה עם מעילו, כשהיה קם היה מעילו רטוב כולו מדמעות, לאחר זמן מה לא עמדו לו כוחותיו ורבנו חלה, מצבו הדרדר בעוד הוא דואג לשלום חסידיו.
בשנת ה'תרס"ה ה' לחודש שבט, כשל כח הסבל, נשמתו עלתה בסערה השמיימה.

ילדיו:
רבי אברהם מרדכי אלתר בעל האמרי אמת, ממלא מקום אביו
יצחק מאיר, נפטר בגיל שש
רבי משה בצלאל אלתר
מרת אסתר הי"ד, אשת רבי יעקב מאיר בידרמן דומ"ץ ווארשא
מרת פייגא, אשת רבי חנוך צבי הכהן לוין אב"ד בענדין
חנוך חיים, נפטר בהיותו ילד
רבי נחמיה אלתר דומ"ץ לודז'
ישראל, נפטר בהיותו ילד
רבי מנחם מענדל אלתר, רב העיר פביאניץ, קאליש
נח, נפטר בהיותו ילד

ספריו:
שפת אמת, על התורה
שפת אמת, על הש"ס (ילדיו הוסיפו ממה שלמדו עמו במשך השנים)
שפת אמת, על תהילים
שפת אמת, על עץ הדעת טוב לרבי חיים וויטאל
שפת אמת, על מסכת אבות
שפת אמת ליקוטים