רבי חנינא בן חכינאי
תלמידו של רבי עקיבא וחברו של רבי שמעון בר יוחאי.
לפי דעה אחת היה מעשרה הרוגי מלכות.
על מעלתו מובא: "סנהדרין שיש בה שנים שיודעין לדבר, וכולן ראויין לשמוע - הרי זו ראויה לסנהדרין. שלשה - הרי זו בינונית. ארבעה - הרי זו חכמה, וביבנה היו בה ארבעה: בן עזאי ובן זומא, בן חכינאי ורבי אלעזר בן מתיה" [ירושלמי שקלים ה-א].
אמרותיו
"רבי חנינא בן חכינאי אומר: הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו" [אבות ג, ה].
"חנניא בן חכינאי אומר: וכיחש בעמיתו [ויקרא ה, כא], אין אדם כיחש בעמיתו, עד שכופר בעיקר" [תוספתא שבועות ג, ו].
עובדות והנהגות
בויקרא רבה [כא, ח] מובא, כי רבי חנינא בן חכינאי ורבי שמעון בר יוחאי הלכו ללמוד תורה אצל רבי עקיבא בבני ברק, ושהו שם שלוש עשרה שנה. רשב"י שלח תמיד שליח לברר את הנעשה בביתו, אבל רבי חנינא לא עשה כמוהו. פעם אחת שלחה לו אשתו לומר: בתך בגרה, שוב הביתה והשיאה. אבל ר' חנינא לא שב כי לא רצה ליבטל מדברי תורה. צפה זאת רבי עקיבא ברוח קדשו, ואמר: כל מי שיש לו בת בוגרת ילך וישיאה. הבין ר' חנינא כי רבו מתכוון אליו, נטל ממנו רשות והלך לביתו. בהגיעו, לא הכיר היכן הוא דר, כי שינו את מבוא הבית. הלך ר' חנינא למקום ששם שואבות הנשים מים, בחשבו כי מן הסתם תבוא אשתו או בתו לשאוב. בבואו אל המים, שמע את הנערות קוראות: בת חנינא מלאי כדך, כי לא יכלו לשאוב כולן יחד, וחלקו כבוד לבתו של רבי חנינא לשאוב תחילה. כיון שידע כבר כי בתו היא, הלך אחריה עד שנכנסה הביתה. כיון שנכנס, ראתה אותו אשתו בפתע פתאום ופרחה נשמתה. אמר רבי חנינא: ריבונו של עולם, עניה זו, זו שכרה לאחר י"ג שנה שהמתינה לי? באותה שעה חזרה נפשה לגופה.
אמרו חכמים: "אעשה לו עזר כנגדו [בראשית ב, יח]: אם זכה – עזר, ואם לאו – כנגדו. אמר רבי יהושע בר נחמיה: אם זכה – כאשתו של רבי חנינא בר חכינאי" [בראשית רבה יז, ג].
על פטירתו מובא במדרש: "ואחריו [אחרי חוצפית המתורגמן] הוציאו את ר' חנינא בן חכינאי, ואותו היום ערב שבת היה. וכל ימיו היה יושב בתענית מבן שתים עשרה עד תשעים וחמש שנה. אמרו לו תלמידיו: רבי, רצונך שתטעום כלום קודם שתהרג? אמר להם: עד עתה התעניתי ולא אכלתי ולא שתיתי, ועתה איני יודע איזה דרך אלך, ואתם תאמרו לי לאכול ולשתות? התחיל בקידוש היום, ויכולו השמים עד ויקדש אותו, ולא הניחוהו לגמור עד שהרגוהו, ויצאה בת קול ואומרת: אשריך ר' חנינא בן חכינאי, שהיית קדוש, ויצאה נשמתך בקדושה בתיבת ויקדש" [מעשה עשרה הרוגי מלכות נוסחא ב (אוצר המדרשים – אייזנשטיין)].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו במערת שם ועבר שבצפת:
מכתב מר' מנחם ב"ר פרץ החברוני.
דרכי גישה ומיקום וזיהוי הקבר
נכנסים לצפת בכניסה הישנה העליונה: מהכביש הישן 8900 (צומת עין זיתים – ראש פינה) כ-3 ק"מ מצומת עין זיתים – ימינה / כ-10 ק"מ מראש פינה – שמאלה.
נוסעים עד הכיכר שליד תחנת אגד [השני], ממשיכים בכיכר וביציאה הראשונה פונים ימינה לרח' ירושלים. לאחר כ-140 מטר מסתעף שמאלה רח' הפלמ"ח. פונים ימינה לרח' הפלמ"ח. עולים עם הכביש כ-500 מטר, בעיקול רח' הפלמ"ח שמאלה רואים משמאל את ביה"כ הסמוך למערת שם ועבר [ליד בית לבן 'מקוה תכלת'], שם קבורים שם בן נח, רבי דוסא בן הרכינס ועוד תנאים.