רבי חיים מוולוז'ין

הרב חיים איצקוביץ, ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון תק"ט, 1749 - י"ד בסיוון תקפ"א, 1821), היה מחשובי תלמידיו של הגאון מווילנה ומייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין. רבי חיים הוא בנם של יצחק בן חיים, שהיה פרנס הקהילה בוולוז'ין ורבקה, בת רבי יוסף רפפורט, בנו של רבי שמחה הכהן רפפורט. בצעירותו למד תחילה במשך שנתיים אצל הרב רפאל זיסקינד מהמבורג שהיה רבה של מינסק‏‏[, ואחר כך אצל השאגת אריה, שהיה רב העיירה באותה עת.מגיל 19 התחיל ללמוד אצל הגאון מווילנה (הגר"א). בהסכמתו ובברכתו של רבו, הגאון מווילנה, חזר רבי חיים מווילנה לוולוז'ין ושימש כרבה של העיירה. בגר"א הוא ראה גדול שלא היה כמותו כמה דורות, עד שאפילו בהתייחסות הציבורית אליו כממשיך דרכו ראה פגיעה בגאון. עם זאת, בתגובתו לחסידות היה מתון מרבו.

 

החל לשמש כרבה של וולוז'ין ככל הנראה בשנת ה'תקל"ד (1774). לאחר כחמש עשרה שנות רבנות עבר לכהן כרב בוילקומיר, אך חזר לוולוז'ין לאחר שנה אחת בלבד בעקבות התנגדות בקהילה, והמשיך לשמש כרבה עד פטירתו.בראשית המאה ה-19, לאחר פטירת רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי הישיבות הליטאיות הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא בשנת ה'תקס"ב, במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו קרא להרים את קרן לימוד התורה והישיבות. ב"קול הקורא להקמת הישיבה", כתב כי אינו ראוי להיחשב כתלמידו של הגאון מווילנה: "ואנוכי שמעתי שנקרא עלי שם רבנו הגדול וכו', וזכיתי להיקרא בשמו הטוב עלי לומר תלמידו, וראיתי חובה לעצמי להודיע בישראל נאמנה וכו', שכל האומר כן אינו אלא טועה גמור וכו'. ובמקצת הימים אשר זכיתי לשמש אותו, לא זכיתי ממנו אלא לידע צורתא דשמעתא אחר יגיעה." בהקדמה לביאור הגר"א על שולחן ערוך חלק אורח-חיים, מונים בני הגר"א, רבי יהודה לייב ורבי אברהם, את ר' חיים כראש וראשון לתלמידי הגר"א. ספרו הידוע ביותר הוא "נפש החיים", בתו של ר' חיים, אסתר, נישאה לר' הלל פריד מגרודנא שלימד בישיבת וולוז'ין לצד חמיו; בתו רלקא נישאה לר' יוסף סולובייצ'יק אב"ד וילייאמפול וקובנה. בנם, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק היה רב העדה בקובנא (וכנראה אף בעיר ניסוויזש קודם לכן), ונכדם היה רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), אבי שושלת בית בריסק. בזיווג שני היא נישאה לרבי משה כהנא שפירא, ונכדם הוא רבי זלמן סנדר כהנא שפירא אבי רבי אברהם דוב כהנא שפירא רבה של קובנה ובעל הדבר אברהם. בתו של רבי משה מזיווגו הראשון נישאה לאחיה החורג יצחק זאב סולובייצ'יק, בנה של רלקא מזיווגה הראשון. ספריו:נפש החיים - ספר בארבעה שערים בנושאים אמוניים.רוח חיים - פירוש על מסכת אבות, בפירוש זה מביא אף מדברי אחיו רבי זלמן.שו"ת חוט המשולש

 

משנתו:

רבי חיים החשיב את לימוד הבקיאות. הוא דרש לימוד פשוט, והתנגד לפירושים מפולפלים. העריך את חשיבות החזרות בלימוד ואמר שעל ידי ריבוי חזרות יתורצו שאלות רבות. לאדם המתקשה בלימודו הציע ללמוד במתינות ומתוך שמחה וכתב שבלימוד כזה יכול להשיג בזמן מועט מה שבלא מתינות ישיג בשעות רבות.שלא כמקובל כיום בישיבות, בהן יש סדר לימוד למוסר, העדיף רבי חיים לימוד בלי הפסקות, ורק במקרה של עצלות המליץ על לימוד מוסר. החשיב מאוד את לימוד התורה, טען כי הוא סוד הקיום היהודי; במידה מסוימת, לשיטתו, ללימוד התורה עדיפות על כל דבר אחר, כולל תפילה וגמילות חסדים, ולעתים אף הצלת נפשות. על יחסו ללימוד התורה ניתן לראות ב"נפש החיים" בשער הרביעי.