רבי אלימלך וייסבלום מליז’ענסק, בן רבי אליעזר ליפמאן ומרת מירל, נולד בשנת ה’תע”ז בלאפאחי, כפר קטן ליד העיר טיקטין שבגליציה. עוד מינקותו ניכרה בו תשוקה עזה ללימוד התורה ולחתירה ליראת שמיים.
ימי ילדות ולימודים
- כבר בגיל צעיר הצטיין רבי אלימלך בשקדנותו על לימודי התנ"ך, ההלכה והש”ס.
- יחד עם אחיו, רבי זושא מאניפולי, העמיק בלימוד מעמיק שכלל גם לימוד קבלה.
- הוריו שלחו אותו ללמוד בישיבה בעיר טיקטין הסמוכה למקום הולדתו, שם המשיך להרחיב את ידיעותיו.
נישואיו
- בזיווג ראשון נשא רבי אלימלך את מרת שפרינצא, בתו של רבי אהרן רוקח.
- בזיווג שני נשא את מרת גיטל, בתו של רבי יעקב מרגלית.
שנות הגלות
לאחר שעזב את הישיבה, התאחד שוב עם אחיו רבי זושא. שניהם, שכונו בחסידות “האחים הקדושים”, חשו כי עליהם להוסיף ולהיטהר, וחליטתם הייתה לצאת לגלות על מנת לכפר על עוונותיהם ולהתעלות בעבודת השם.
- שמונה שנים נדדו ממקום למקום, נמנעו מלישון פעמיים באותה עיר ולא נשאו עמם אלא צרכי מחיה בסיסיים.
- בלילות היו מתעוררים בחצות ומייבבים על צער השכינה והחורבן, מעוררים בכך גם את לבבות הסובבים אותם לתשובה.
דרכי התוכחה של האחים הקדושים
כאשר ביקשו להוכיח יהודי על מעשיו, עשו זאת בעקיפין: פנו זה לזה בקול רם, כביכול מוכיחים את עצמם, אך למעשה דיברו אל לבו של האדם העומד מולם. באופן זה הוא היה מבין את מצבו ובוחר לחזור בתשובה – בלי לחוש שנפגע.
קבלת הייסורים באהבה
במהלך שנות הגלות סבלו האחים הקדושים קשיים ועינויים רבים, עד כדי חשדות בגניבה והכאות קשות. הם סירבו לחשוף את זהותם, וקיבלו הכול באהבה, בהאמינם כי “גלות מכפרת על הכול” (סנהדרין ל"ז.).
- כאשר נענשו אויביהם בידי שמיים, היה רבי אלימלך מצטער ומתפלל עליהם, שלא ייגרם להם נזק נוסף בגללו.
התקרבות לחסידות
רבי זושא מאניפולי פגש את המגיד הגדול ממעזריטש, רבי דב בער, שהדריכו בעבודת השם בדרך החסידות.
- תחילה התעורר פליאה בקרב משפחתו של רבי זושא, ובהם גם רבי אלימלך, על כך שהחל לבלות שעות ביער להתבודדות ותפילה.
- לבסוף הצטרף גם רבי אלימלך לאחיו ונעשה מתלמידיו המובהקים של המגיד ממעזריטש, ממשיכו של הבעל שם טוב.
תמונה מאת - אהלי צדיקיםהתגלותו כמנהיג
לאחר שנים של סבל וענווה, הגיע זמנו של רבי אלימלך לחשוף את זהותו כצדיק ומנהיג חסידי.
- הוא קיבץ סביבו אלפי חסידים שהכירו בו כרב ומורה דרך רוחני.
- על אף שהיה ידוע בעומק לימודו, הדגיש במיוחד את חשיבות האמונה התמימה, ההתקשרות לצדיק והחיבור לאבינו שבשמיים.
ציטוט חשוב מתוך ספר "נועם אלימלך":
“כי במלחמה עם היצר הרע אין אדם יכול להתגבר אלא בעזרת הצדיק” (פרשת יתרו).
מנהיגות לאחר פטירת המגיד
עם הסתלקות המגיד ממעזריטש, ראו החסידים ברבי אלימלך ממשיך טבעי להנהגת החסידות.
- הוא התיישב בעיר ליז’ענסק שבפולין, שם התרחבה השפעתו על יהודי פולין וסביבתה.
אמרותיו והנהגותיו
- כוח אמירת תהילים: נהג לומר שקריאת כל ספר התהילים שלוש פעמים ביום נחשבת כצום רציף משבת לשבת.
- תפילה לשלום ואחדות: בתפילתו המפורסמת לפני תפילת שחרית כתב: “אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם… ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו…”
- שלום בית וענווה: הדריך שלא להטיל אימה מופרזת בביתו ושלא יקפיד האדם על קרוביו, אלא ידבר תמיד בנחת.
פטירתו וקברו
- רבי אלימלך הסתלק בכ”א באדר שנת ה’תקמ”ז (1787).
- נטמן בעיר ליז’ענסק שבפולין, ומאז קברו הפך מוקד עלייה לרגל. במיוחד ביום פטירתו, כ”א באדר, נוהרים למקום יהודים רבים מרחבי העולם כדי להתפלל ולבקש ישועה.
העברת הכוחות לתלמידיו
סמוך לפטירתו העביר מכוחו הרוחני לתלמידיו הדגולים:
- החוזה מלובלין: מאור עיניו
- המגיד מקוז’ניץ: רוח הלב
- רבי אברהם יהושע העשיל: כוח הדיבור
- רבי מנחם מענדל מרימנוב: הנשמה שבמוח
מספריו
- ליקוטי שושנה
- נועם אלימלך – חיבור יסוד בתנועת החסידות, המבוסס על שיחותיו בפרשיות השבוע.
- צעטיל קטן – הנהגות יומיומיות בדרך החסידות.
ילדיו
- רבי אלעזר מליז’ענסק (מילא את מקום אביו ונקבר בסמוך לו)
- רבי אליעזר ליפא מחמלניק, מחבר “אורח לחיים”
- רבי יעקב רוטמאן ממוגלניצה
- מרת מירוש אלוביץ
- מרת אסתר אטל, אשת רבי אלימלך אלבוים
תלמידיו המפורסמים
- החוזה מלובלין
- המגיד מקוזניץ
- רבי מנחם מענדל מרימנוב
- רבי יהושע העשיל מאפטא
- רבי קלונימוס קלמן הלוי (בעל “המאור ושמש”)
- רבי לוי יצחק מברדיצ’וב
- רבי משה לייב מסאסוב
- רבי נפתלי מרופשיץ
