חוני המעגל, חכם גדול בתורה, צדיק וחסיד, בדורו של שמעון בן שטח, בסוף מלכות בית חשמונאי [תענית יט, א; כג, א].
מפאת העובדה שסופרו סיפורים שונים על מותו אין אנו יודעים במדוייק אם היו אחד או שנים. בגמרא [תענית כג, א וראה להלן עובדות והנהגות] משמע שביקש רחמים ומת אחרי שישן שבעים שנה, אך ביוחסין נכתב בשם ספר יוסיפון שנהרג במלחמת האחים החשמונאים הורקנוס ואריסטובולוס שרשעי העם המיתוהו. הבעיה מתעצמת מפני שבירושלמי [תענית ג, ט] נכתב ששבעים השנים היו בזמן גלות בבל. סדר הדורות (בהסתמך על פתרונו של בעל יפה מראה [חידושי אגדות למהרש"א תענית כג, א]) פתר סתירה זו כך: חוני הראשון ישן שבעים שנה מחורבן בית ראשון עד בנין בית שני [וכשהיה נכנס לעזרה היתה העזרה מאירה], והשני נכדו, שהוא זה אשר התפלל על הגשמים נהרג במלחמת האחים שהתרחשה מאוחר לבניית בית המקדש השני.
עובדות והנהגות
כונה 'המעגל' בעקבות מעשה שהיה[1]: "מעשה שאמרו לו לחוני המעגל: התפלל שירדו גשמים. אמר להם: צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו. התפלל ולא ירדו גשמים. מה עשה? עג עוגה ועמד בתוכה ואמר לפניו: ריבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן-בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין. אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. התחילו לירד בזעף. אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן, עד שיצאו ישראל מירושלים להר הבית מפני הגשמים. באו ואמרו לו: כשם שהתפללת עליהם שירדו, כך התפלל שילכו להן. אמר להן: צאו וראו אם נמחית אבן הטועים. שלח לו שמעון בן שטח: אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי, אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו, ועליך הכתוב אומר [משלי כג, כה]: 'ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך'" [משנה תענית ג, ח].
"שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל: 'ותגזר אומר ויקם לך, ועל דרכיך נגה אור' [איוב כב, כח]. ותגזר אומר - אתה גזרת מלמטה, והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה. ועל דרכיך נגה אור - דור שהיה אפל הארת בתפילתך. 'כי השפילו ותאמר גוה' [שם, כט] - דור שהיה שפל הגבהתו בתפילתך, 'ושח עינים יושע' [שם] - דור ששח בעוונו הושעתו בתפילתך. 'ימלט אי נקי' [שם, ל] - דור שלא היה נקי מלטתו בתפילתך, 'ונמלט בבור כפיך' [שם] - מלטתו במעשה ידיך הברורין" [תענית כג, א; ראה עוד בירושלמי תענית ג, ט].
בתאריך כ' אדר הוא יום טוב במגילת תענית לפי שחוני נענה ביום זה בבקשת הגשמים (מגילת תענית פרק יב).
כל חייו התקשה חוני המעגל בפירוש הפסוק 'שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים' [תהלים קכו, א], והיה אומר: וכי יש אדם שישן שינה אחת של שבעים שנה [= אורכה של גלות בבל]? עד שיום אחד ראה אדם נוטע חרוב, ואמר לו: תוך כמה שנים מוציא עץ זה פירות? ענה לו הלה: שבעים שנה. שאלו חוני: ומי אמר לך שתחיה זמן כה רב? ענה לו אותו אדם: כשם ששתל אבי עץ חרובים עבורי, כך שותל אני לבני. ישב חוני המעגל תחת העץ והתנמנם, וסביבו התפתח שן סלע שהסתירו מבני אדם. כך ישן במשך שבעים שנה. כשהתעורר ראה אדם שמלקט חרובים מהעץ ושאלו אם הוא זה ששתל את העץ. ענה לו הלה: נכדו אני. אמר חוני: אם כן ישנתי שבעים שנה! הלך לביתו ושאל: בנו של חוני המעגל חי? אמרו לו: בנו איננו אך נכדו ישנו. אמר להם: אני הוא חוני המעגל, אך הם לא האמינו לו. הלך לבית המדרש ושמע את החכמים אומרים: ברורה לנו סוגיא זו כאילו למדנו אותה בימיו של חוני המעגל, שכאשר היה חוני מגיע לבית המדרש היה מתרץ את כל קושיותיהם של החכמים. אמר להם: אני הוא, אך הם לא האמינו לו ולא נהגו בו בכבוד הראוי לו. חלשה דעתו, ביקש רחמים ומת. אמר רבא: זהו שאומרים העולם: או חברותא או מיתותא [תענית כג, א].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו[2] בפרעם[3]:
"והלכתי אני לבדי וראש גולה לכפר (ברעם) [פרעם], וקרוב לעיר מצאנו קבר חוני המעגל ושל אשתו ובניו קבורים בציונים". [מסע דפלסטינא]
"ומן העמוקא הלכנו לפרעם כשתי פרסאות. שם חוני המעגל ואשתו סמוך בעמק. וישמעאל אחד הראה לנו צדיק לא ידענו שמו". [תוצאות ארץ ישראל]
"(ש)פרעם, שם קבר חוני המעגל ז"ל ואשתו ואבא חלקיה[4], וכן ציון כל אחד מהם ככתוב בבית מדרשו". [כת"י מוסקבה]
"הלכנו [מצפת] לפרעם, ושם מערה לחוני המעגל ולאשתו, ואבא חלקיה בן בנו, וחנן הנחבא". [רבי משה באסולה]
"פרעם, שם קבור חוני המעגל ואשתו ומדרש תחת הכפר. ושם קבורת אבא חלקיה וחנן הנחבא". [איגרת יחוס האבות מאלמוני; יחוס הצדיקים]
"והגענו לכפר פרעם. עוד נתעסקנו אצל פתח מערת חוני המעגל שבכפר פרעם". [ספר הגירושין לרמ"ק, נפטר ש"ל]
"פרעם, בתחתית הכפר שם מערה ובה קבורת חוני המעגל ואשתו, ובסמוך מדרש". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש[5]; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"פרעם, במערה קבור חוני המעגל ואשתו, ובמערה השניה אבא חלקיה וחנן הנחבא עליהם השלום". [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא]
"פה פרעם איכה יועם זהב בני צדיק הקטן... פתע פתאום טרוף טורף, לא נודע מי הכהו... הפקדתיו אצל אדוני הארץ התנא האלוקי הקדוש חוני המעגל[6] תחת האלה בוטם גדול. ושם שמתי לו חוק, שמה קברתי צדיק אצל צדיק". [שו"ת רבי יום טוב צהלון, חדושי איזהו נשך י, ב]
"פרעם, שם מערה ובה קבורת חוני המעגל ואשתו ומדרשו". [רבי משה חיים קאפסוטו]
"פרעם, מערה תחת ההר, חוני המעגל ואשתו ואבא חלקיה וחנן הנחבא". [הזיארה בכפר פקיעין]
"פרעם, מתחת לכפר הזה מצד צפון מערה, ובה נקברו חוני המעגל ואשתו". [ידי משה]
"כפר פערעם, שם מערה אשר בה קבורים חוני המעגל ואשתו ואצלם היה בית מדרשו אך נחרב". [שערי ירושלים; בשינויים קלים: מבשרת ציון; תפארת ירושלים; מסעות משה]
"וכשני שעות רכבנו סביבות ההרים האלה, עד אשר באנו אל מערת חוני המעגל, והוא בתוך שדה ערבי אחד, זרוע חיטים עד פתח המערה... ערכנו בקשתינו ותפלתינו על פתח המערה ואל תוכה לא באנו, כי נסתם פי המערה אחר הגשם מחול ועפר". [מסע מירון]
"כפר הנקרא פערעם ומקומו על הר קטן, וברגלי ההר נמצא מערה אחת ושם קבור חוני המעגל הנזכר במסכת תענית". [גבעת שאול]
"שפרעם, סמוך לאושא הנודע בש"ס[7]. קרוב לעיר יש מערה לחוני המעגל ולאשתו ולאבא חלקיהו בן בנו, וחנן הנחבא, ועליהם ציונים. ושם קבר רבי יהודה בן בבא מהרוגי מלכות. שם ישב הסנהדרין, עתה נקראת שפי עמר ויש בה ישוב יהודים". [טוב ירושלים]
גדולים צדיקים במיתתם
ניסים ונפלאות על קברי הצדיקים
"בכ"ה בכסליו הלכנו להתפלל על הגשמים לקבר חוני המעגל בכפר אחד. והלכנו עם הרב ר' ישראל בעל מחבר תקלין חדתין והרב ר' חיים מפינסק, הם היו רוכבי חמור ואנחנו הלכנו רגל. ובעת חזרנו לבתינו היה גשם ונתמלאו כל הבארות מים". [קורות העתים]
"מדי דברי זכור אזכור בעת בהיותי בעיה"ק צפת בשנת כת"ר היתה עצירת גשמים וגזרו צום ולא נענו, והלכנו כמה מניינים לכפר מירון על ציון התנא האלקי רשב"י ובנו ר"א זיע"א, וגמרנו שם תהילים ושאר תפילות, ולית מאן דמשגח בן בעו"ה. והלכנו משם למערת התנא חוני המעגל ואמרנו שם תהילים תפילה ותחנונים, וחזרנו אל העיר בכובד ראש, ולא הגענו לאמצע הדרך עד אשר נתקדרו השמים בעבים בקולות וברקים וירד הגשם בגבורה, והיינו כצאן שעלה מן הרחצה, ועד בואינו אל ביתינו, המים היו על פני כל הארץ, ושמחו מאד כל העדה לקראתינו. [שערי ירושלים]
מיקום וזיהוי הקבר
קברו של חוני המעגל נמסר מזה דורות מיד ליד. מיקום המערה המצויין כיום הוא מדוייק ומתאים לתיאורם של עולי הרגל, אולם המיקום המדוייק של הקבר הינו בפנים המערה, המערה הפנימית עם 4 הכוכים, ולא כפי שנבנה במערה החיצונית שהיא בית מדרשו שהיה מכונה בפי עולי הרגל 'מדרש' – היינו מקום התפילה של עולי הרגל, ולא מקום קבורתו. [ראה רשב"י במירון].
בשנת תרפ"ה בא לראש פינה ר' דוד נח פינקלשטיין, תייר יהודי זקן מאמריקה. הוא נידב שער ברזל למערה בפרעם, כי אנשי פרעם לא שמרו על כבוד המערה ומילאו אותה בלכלוך. בתקופה ההיא כאשר היו באים יהודי צפת וראש פינה להתפלל במערה, היו לוקחים את המפתח ממר א. קלר, הזקן שהיה ממונה על המערה.