רבי שלום שכנא נולד במזריטש לאביו רבי אברהם המלאך בנו של רבי דב בער 'המגיד ממזריטש'. הוא נקרא על שם אבי סבתו רבי שלום שכנא מטורטשין.

בהיותו בן שמונה נפטר אביו (ב12 בתשרי 5תקל"ז). היתום הצעיר ואחיו הגדול רבי ישראל חיים נשלחו על ידי אמם - לביתו של ידידו של בעלה ותלמידו של חמיה רבי שלמה מקרלין, על מנת שיגדלם ויחנכם בדרכי התורה והחסידות.

בגיל צעיר מאוד נישא למרת חוה נכדתו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל בעל ה"מאור עיניים", (שהתגורר באותה תקופה בפראהבישט) בת בתו מלכה, אשת רבי אברהם מקאריסצ'וב, כשחלק גדול מחינוכו ספג בבית סבו הדגול.

לאחר שעבר חמיו זקנו - רבי מנחם נחום - לכהן כמגיד בעיר צ'רנוביל, הוענק תפקיד המגיד בעיירה פראהביטש פלך קייב, שבאוקראינה לרבי שלום שכנא. גדלותו העצומה הביאה אליו תלמידים מכל רחבי אוקראינה, ביניהם נמנו רבי נתן מברסלב שאף מציין זאת בכתביו וגיסו (אחי אשתו) רבי ישראל מבאפאליא.

לרבינו היו שני בנים, רבי אברהם פרידמן מפראהביטש - הוא אשר קיבל את שרביט ההנהגה עם פטירת אביו והוא רק בן שבע-עשרה. אך הוא לא הותיר אחריו שושלת.

רבי ישראל פרידמן מייסד שושלת רו7ין והאדמו"ר הראשון שלה, ממנה מסתעפות עד ימינו שושלות; סדיגורא, בויאן, בהוש, וואסלוי וקופיטשניץ.

רבי שלום שכנא, לא הותיר אחריו דברי תורה בכתובים. גיסו הביא מדבריו בספרו "עטרת תפארת ישראל" וכן הובאו מדבריו בספרים: "משמיע שלום", "דרכי שלום" ו"נר ישראל".