הרב יצחק אייזיק ב"ר מרדכי הלוי אפשטיין (תק"ל-כ"ו באייר תרי"ז, 1857) ידוע בכינוי ר' אייזיק מהומיל, היה רב, אב"ד וראש ישיבה בעיר הומיל ומחבר הספר "חנה אריאל" היה אחד מחסידי חב"ד הראשונים והמפורסמים ביותר בתולדות החסידות והראשון בעולם החב"די שעסק ביחס לגוף, לטבע ולחומר ספריו הם מהקבצים העמוקים ביותר שיש בקבלה חסידית יש שמכנים אות בשם 'רבי עקיבא איגר של החסידות'. בזמן ההתנגדות לחסידות עזב ר' אייזיק את ביתו כדי להסתופף אצל רבי שניאור זלמן מלאדי, למרות התנגדותה של משפחתו. בשנת תקס"ה התמנה לרב ואב"ד בעיר הומיל (שם כיהן במשך למעלה מחמישים שנה עד פטירתו) וכן עמד בראשות ישיבה וכולל לאברכים. בשנים הראשונות לרבנותו הייתה עליו מחלוקת גדולה אך היא שקטה על ידי השתדלות רבה מצד רבי דובער שניאורי האדמו"ר השני של חסידות חב"ד. ר' אייזיק הרעיש את עולם הרבנות, כאשר התיר את הדג 'שאייטרע'. לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן מלאדי היה לחסיד של רבי דובער שניאורי בנו וממשיכו. לאחר פטירתו של רבי דובער פנו ראשי החסידים לר' אייזיק שיקבל על עצמו את האדמו"רות משום שרבי מנחם מנדל שניאורסון ה"צמח צדק" סירב לרשת את הכס ר' אייזיק הסכים לקבל את האדמו"רות אך לבסוף התחרט ושידל את רבי מנחם מנדל לקבל על עצמו את ההנהגה. נפטר בכ"ו באייר תרי"ז ונקבר בעיר הומיל על קברו הוקם אוהל. לאחר פטירתו כיהן חתנו הרב צבי דב לאטקר, ברבנות הומיל.