רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין נולד בשנת ה'ת"ק (1740) לאביו, רבי צבי בן רבי אלכסנדר מסטבניק, שהיה נכדו של בעל "תוספות יו"ט".

חייו ופועלו:

רבי יצחק אייזיק נודע כשקדן עצום בלימוד התורה, והיה קרוב לרבי אריה לייב הלר, מחבר "קצות החושן", עמו למד תורה בעיון רב. הוא היה מחסידיו של רבי יעקב יצחק הורוויץ, הידוע בכינויו "החוזה מלובלין", ושמר על קשרי ידידות קרובים עם רבי משה מסמבור.

נישואיו:

רבי יצחק אייזיק נשא לאישה את מרת הינדא, בתו של רבי צבי.

צדקותו וגדולתו:

בנו, רבי צבי הירש אייכנשטיין, העיד עליו כי אביו הקפיד שלא לשבת לאכול ארוחה מבלי לארח עני על שולחנו, כדי להחיות את נפשו במזון.

פטירתו:

ביום א' באדר שנת ה'תק"ס (1800), הסתלק רבי יצחק אייזיק לבית עולמו. מקום מנוחתו הוא בעיר סטרי שבאוקראינה.

בניו וצאצאיו:

• רבי צבי הירש אייכנשטיין – שימש כרב בזידיטשוב.
• רבי משה אייכנשטיין – כיהן כרב בעיר סמבור.
• רבי ישכר בעריש אייכנשטיין – רב בזידיטשוב.
• רבי אלכסנדר סענדר אייכנשטיין – רב בקאמרנא.
• רבי ליפא אייכנשטיין – פעל בעיר סמבור.
• מרת פערל גיטל.

חיבוריו:

רבי יצחק אייזיק חיבר את הספר "עטרת צבי", שבו מתועדים חידושי התורה והגותו.