רבי יודל'ה הוא בנו של האדמו"ר רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוויץ ("ר' אלטר'ל מדז'יקוב"), בנו וממלא מקומו של רבי יהושע מד'זיקוב.
אמו של רבי יודל'י הייתה בתו של האדמו"ר מויז'ניץ, רבי ישראל הגר[1]. אביו, רבי אלטר'ל, התגורר לאחר נישואיו בוויז'ניץ, בסמוך לחותנו האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ.
בשנת תרס"ט (1909) עברה המשפחה לדז'יקוב, שם התמנה ר' אלטר'ל לרב וכעבור מספר שנים לאדמו"ר. בשנות מלחמת העולם הראשונה נדדה משפחת הורוויץ יחד משפחת האדמו"ר מויז'ניץ לגרוסוורדיין.
לאחר המלחמה התיישב בטארנוב והקים בה חצר חסידית. את מקומו בדז'יקוב תפס בנו הגדול רבי חיים מנחם הורוויץ[. ר' יודל'י המשיך להתגורר בגרוסוורדיין אצל סבו האדמו"ר רבי ישראל מויז'ניץ והתחנך בביתו. נישא לבת דודו, האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. מאחר שלא נולדו להם צאצאים, גירש את רעייתו, נישא לה בשנית, בתקווה שקיום מצוות המחזיר גרושתו ישמש להם כסגולה ללידת ילדים, אך ללא הועיל, הם התגרשו בשנית ומאז לא נישא עוד.
עם פלישת הנאצים בשנת תש"ד (1944) להונגריה הועבר יחד עם משפחת חותנו ושאר יהודי גרוסוורדיין לגטו. אולם הוא הצליח להימלט עם משפחת חותנו מהגטו לרומניה זמן קצר לפני השילוח לאושוויץ.
עם סיום מלחמת העולם השנייה שב עם משפחת חותנו לגרוסוורדיין, וכעבור זמן עלה עם משפחת האדמו"ר מויז'ניץ לארץ ישראל. אביו ואחיו נספו בשואה. למרות היותו שריד לשושלת דז'יקוב לא הקים חצר חסידית.
ר' יודל'י התגורר בגפו בירושלים ולמשך תקופה שימש כר"מ ומשפיע בישיבת בית יוסף צבי של הרב יוסף צבי דושינסקיא, ונהג בפרישות וצדיקות. עם השנים התקבצו סביבו חסידים, בפניהם היה משמיע דברי תורה. בשנת תשמ"ה עבר להתגורר בלונדון, גם שם התקבצו סביבו חסידים ומעריצים, והתחיל להתנהג באדמו"רות. למרות גירושיו מרעייתו, נשאר חסיד נאמן של חמיו לשעבר, האדמו"ר רבי חיים מאיר מויז'ניץ, ולאחר פטירתו שמר על קשרי ידידות עם גיסיו לשעבר האדמו"ר משה יהושע הגר והאדמו"ר מרדכי הגר. כן עמד בקשרי ידידות עם בעלה השלישי של גרושתו, הרב יצחק יעקב וייס גאב"ד העדה החרדית. נפטר בי"א בסיוון תשמ"ט, ונקבר בלונדון. באותו יום נפטר גם הרב יצחק יעקב וייס, שנשא בזיווג שני את רעייתו בת האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. זמן קצר לאחר פטירתו יצאו לאור ספרים העוסקים בתולדותיו והנהגותיו, וכעבור זמן יצאו ספרים מדברי תורתו.