רבי יונתן בן עוזיאל, תנא, לפני חורבן בית שני, תלמיד של הלל הזקן
מקום קבורתו הוא בין המקומות הנפקדים ביותר בישראל, (מקובל שיום ההילולה שלו חל ביום כ"ו סיוון, אך כנראה שיום זה הינו רק יום זיכרון משום שיום פטירתו אינו ידוע)

עובדות והנהגות
"אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל: בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף" – מפני שמלאכי השרת היו מתקבצים סביבו, כדי לשמוע את דברי התורה היוצאים מפיו [סוכה כח, א ורש"י שם]. וראה בריטב"א שם בשם הירושלמי שאם הוא כן, הרי רבו גדול ממנו וא"כ אצל רבו אף חוץ ל4 אמות היה נשרף.
"מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגין כשורה, עמד וכתב נכסיו ליונתן בן עוזיאל. מה עשה יונתן בן עוזיאל? מכר שליש, והקדיש שליש, והחזיר לבניו שליש. בא עליו שמאי במקלו ותרמילו [רשב"ם: כלומר להתווכח עמו על שעבר דברי המת, שנתכוון לתת לו על מנת שלא יהנו בניו מנכסיו]. אמר לו: שמאי, אם אתה יכול להוציא את מה שמכרתי ומה שהקדשתי, אתה יכול להוציא מה שהחזרתי, אם לאו - אי אתה יכול להוציא מה שהחזרתי. אמר: הטיח עלי בן עוזיאל, הטיח עלי בן עוזיאל [רשב"ם: השיבני דרך בזיון, ונצחני.]" [בבא בתרא קלג, ב].

תרגום יונתן
כמו אונקלוס שתירגם את התורה לארמית, תירגם יונתן בן עוזיאל את הנביאים. על תרגום הנביאים מובא בגמרא: "תרגום של נביאים, יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם? עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגיליתי סתרייך לבני אדם. גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקת בישראל. ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים, יצתה בת קול ואמרה לו: דייך. מאי טעמא? משום דאית ביה קץ משיח" – כלומר, שאם היה מתרגם את הכתובים היה מגלה את סוד הקץ, ומסיבה זו לא ניתנה לו רשות לתרגם אותם [מגילה ג, א].

יש להעיר שהתרגום לתורה שנקרא על שמו אינו ממנו, שכן לא נזכר זה בגמרא הנ"ל, וכ"כ המהרש"א שם. החיד"א בשה"ג [ספרים ת אות צו] מביא שיש מוכיחים זאת משינויי הלשון הניכרים בין תרגום יב"ע לתורה מלנביאים. ר' בנימין מוספיא [מוסף הערוך ערך אשן] מציין כי הערוך מכנה את התרגום עה"ת בשם תרגום ירושלמי. בהגהות מנחם ציון [שה"ג אות עד] ציין כי בדפו"ר של תרגום יונתן נדפס 'מתורגם מהחכם יונתן בן עוזיא30, מה שמראה שאינו מהתנא אלא מחכם קדמון מימי הגאונים ששמו גם כן יונתן ב"ע, ואולי לכך כינוהו הראשונים 'תרגום יונתן' ללא 'בן עוזיא30.
היה גדול תלמידיו של הלל הזקן: "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלושים מהן ראויים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלושים מהן ראויים שתעמוד להן חמה כיהושע בן נון, עשרים בינונים. גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל" [סוכה כח, א].

הוכחת מקום קבורתו
מקום מנוחתו בעמוקה :
"באנו לכפר (עמינו) [עמיקו] ומצאנו שם קבר יונתן בן עוזיאל, ועליו אילן גדול. והישמעאלים מביאין עליו שמן ומדליקים נר לכבודו, גם נודרים שם נדרים לכבודו". [מסע דפלסטינא]
"עמוקא, ושם יונתן בן עוזיאל  תחת אילן גדול ונאה , לא ראיתי כמוהו". [תוצאות ארץ ישראל]
"בעמוקה ר' יונתן בן עוזיאל בעל התרגום הירושלמי, וכל עוף שהיה פורח עליו נשרף, ועליו ציון יפה עד מאד אבני גזית, והוא בנין חדש נתעסק בבניינו ונשתדל הרב ר' שם טוב גאון זלה"ה הספרדי ממדינת שוריא עם הלועזים הנכבדים שהיו מצויין בעיר צפת באותו הזמן, כי היו שם מגדולי ברצלונה ומאנשי ספרד ומצרפת ואשכנז". [כת"י אילן 1]
"עמוקא, שם סמוך לכפר  קבר יונתן בן עוזיאל ז"ל ועליו ציון נאה , נחמד למראה". [כת"י מוסקבה]
"באנו לעמוקה, מקום כשמו כן הוא - עולים להר גבוה מאד, ואחר כך יורדים בעמק. ושם כפר כששים בתים ... וסמוך לכפר יונתן בן עוזיאל, ציון של אבנים  בנוי עליו. ואחר כך מרזב גדול של אבנים סביב. ואילן של שירק"ה, לא נמצא כמוהו בעביו וברוחב ענפיו ויופיו". [רבי משה באסולה]
"עמוקה, שם קבור יונתן בן עוזיאל בתחתית ההר, דרומית לכפר, ועליו אבן גדולה בציונו, ואילן גדול בוטם". [איגרת יחוס האבות מאלמוני; בשינויים קלים: יחוס הצדיקים]
"בעמוקא יונתן בן עזיאל חוץ לכפר בגבעה ועליו ציון אבן גזית עשוי כמו סולם". [אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם]
"ומשם [מר' פנחס בן יאיר] לר' יוסי הגלילי... ומשם ליונתן בן עוזיאל. ומשם חזרתי לצפת להושע בן בארי". [ספר החזיונות לר' חיים ויטאל]
"עמוקה, הוא עמק הנקרא עמוקה, ושמה נקבר יונתן בן עוזיאל בעל התרגום. עוד צדיק אחד הנקרא דמן מוקרס ז"ל, ועליו מצבה, ואילן גדול עם פירות יפים ומתוקים, ונקראת סבריאן". [גלילות ארץ ישראל, כת"י]
"עמוקה, שם קבורת יונתן בן עוזיאל, ועליו ציון ואילן סנדיאן גדול". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"עמוקה, כפר חרב. דרומית לכפר נקבר יונתן בן עוזיאל, ועליו ציון אבני גזית. שני עצים צומחים מתוך הציון, האחד קרוי 'בוטם' והשני 'איידר שאם', וליד הציון עוד עץ גדול וקרוי סנדיין". [ידי משה]
"עמוקה, קרוב אל הכפר קבר יונתן בן עוזיאל, ועליו בנין ציון אבני מחצב נאים, פטורי ציצים פרחים, ועץ גדול נקרא סנדיאן, והוא שריקה, לא נמצא כמוהו ביופיו ועוביו וברוחב ענפיו המשתרעים למרחוק. והוא יוצא מאמצע הציון. הרבה אבנים גדולים תולין בין הענפים אשר חבקו אותן בעת עלותם מן האדמה, והוא פלא גדול". [שערי ירושלים; בשינויים קלים: מבשרת ציון]
"עמוקה, רחוק כחמש שעות מצפון צפת, בעמק ההולך לעיר קדש. שם שתי מערות גדולות והרבה קברים בלתי נודעים, רק קבר בנו של ישעיה הנביא  ויונתן בן עוזיאל". [טוב ירושלים]

גדולים צדיקים במיתתם
ניסים ונפלאות על קברי הצדיקים
"והיה מצל עליו [על ציון רבי יונתן בן עוזיאל] אילן בוטם גדול מאד, מרחוק היה נראה, ושר העיר חתך אותו לבנות לו בית, ותוך שמונה ימים אחרי בנייתו נפל הבית ההוא עליו ועל בניו ועל אשתו ולא נותר מהם אחד. ובני הכפר החזירו עצי האילן אצל קבר הצדיק ז"ל, כי נפל פחדו עליהם". [כת"י מוסקבה]


מקורות:
מתוך הספר: מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל