ב"ר שלום
הרב עובדיה הדאיה נולד בעיר חלב שבסוריה, היא ארם צובא בר"ח טבת תר"ן. אביו היה הרב הגאון רבי שלום הדאיה, מחשובי החכמים ומחבר ספרים בהלכה ובאגדה. מצד אמו, היה נכד להרב הגאון רבי יצחק לבנטון, ראש על אר"ץ רבה, מחבר ספר "נכח השלחן".
עלה לארץ ישראל,יחד עם הוריו, בשנת תרנ"ה, בן חמש שנים. למד בת"ת "דורש ציון" בישיבות: "חסד אברהם" ו"תפארת ירושלים". מצא את מקומו בישיבת פורת יוסף באלול תרצ"ט נבחר לכהן כרב ראשי לעדת הספרדים וחבר הרבנות הראשית בפתח תקווה. בשנת תשי"א נבחר לבית הדין הגדול וחזר לירושלים. הוא הקים מחדש את ישיבת המקובלים "בית אל", ברחוב רש"י, אחרי שנהרסה בעיר העתיקה בתש"ח.
ספר השו"ת שלו, "ישכיל עבדי" (8 חלקים), מלא בתשובות שנשלחו לכל קצוות העולם בעניינים הלכתיים מעשיים ואקטואליים, וביניהם גם לשאלות שהתעוררו עם תקומתה של מדינת ישראל. את תקומת המדינה ראה כמאפשרת לנו "יותר ויותר לחזור לשורשנו ולמקורנו לגלות את הניצוצות שנתפזרו ולקרב את ביאת הגואל". אמנם "נתגברה באחרונה החופשיות, אבל גם זה יעבור... כבר אנו מאזינים לפעמי הגואל המתקרב ובא".
מיוחד לספר השו"ת שלו, שלכל כרך צירף חלק המשיב בענייני קבלה, ואותו קרא בשם "דעה והשכל". הרב הדאיה נודע כגדול הן בהלכה והן בקבלה. בצד היותו רבה של פתח-תקוה, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, ודיין בבית הדין הגדול, היה גם ראש ישיבת המקובלים "בית אל", ור"מ בישיבת "פורת יוסף". למעשה הוא היה זה שחידש את פני ישיבת המקובלים לאחר כיבוש העיר העתיקה בידי הלגיון הערבי.
ראייתו של אביו, ר' שלום הדאיה, הלכה ודעכה, ועל כן דואג היה ביותר שדבר שכזה לא יקרה חלילה לבנו. משום כך דחק בבנו, ר' עובדיה, לבל יאריך שבת ללמוד בשעות החשיכה, ויתן מנוחה לעיניו. כשהאב ביקש זאת, הנמיך הבן את שלהבת המנורה וסגר את ספרו. אבל אחרי שהאב נרדם, שב הבן והעלה את השלהבת, פתח את הספרים וישב ללמוד עד אשמורת הבוקר. שומר הלילה הערבי התלונן: "כמעט ומחוסר פרנסה אני. כל הלילה דולקת המנורה בבית משפחת הדאיה".
ספריו:שו"ת ישכיל עבדי - ספר שו"ת בשמונה כרכים.
שו"ת דע"ה והשכל - נדפס בסוף שו"ת ישכיל עבדי, ועוסק בתשובות לשאלות בחכמת הקבלה (יצא גם ככרך נפרד).
ויקח עבדיהו - דרשות והספדים (חמשה חלקים בשני כרכים).
עבדא דרבנן - חידושים על הש"ס.
עבד המלך - חידושים על הרמב"ם.
שלום עבדו - דרושים על התורה.
מבוא וביאור על תרגום ספר הזהר על התורה המיוחס לרבי ברכיאל איוב בן משלם קפמן (פתח תקוה תש"ו). יצא על פרשת בראשית בלבד.
ודבר שלום - הוספות והערות (ודרשה) בשו"ת 'ודבר שלום' מאת הרב שלום הדאיה (ירושלים תשמ"ה).
שני פרקים אחרונים מתוך ש"ה לבית אבות - פירוש למסכת אבות מאת הרב שלום הדאיה (ירושלים תש"א).
שו"ת בסוף ספר "שמחת כהן" (ח"ב) לרבי מסעוד אלחדאד, ירושלים, תרפ"ו.
רבי עובדיה נפטר בכ' בשבט שנת תשכ"ט ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
