רבי יעקב יוסף הכהן כץ - בעל התולדות יעקב יוסף מפולנאה, נולד בשנת ת"ל לערך, לאביו רבי צבי הכהן שהיה נצר לרבי שמשון מאוסטרופלי הי"ד ולרבי גרשון יום טוב שאול ליפמאן הלר זי"ע בעל התוספות יום טוב, ולרבי יוסף כץ בעל היסוד יוסף.
חייו:
רבנו היה מראשוני מפיצי תורת החסידות, וספריו אשר מעטרים כל ספריה מכובדת ידועים כספרי היסוד לתורת החסידות, רבנו כיהן ברבנות במשך רוב שנות חייו, בערים: שאריגראד, ראשקוב, נעמירוב, ובסוף ימיו בעיר פולנאה שעל שמה אף נקרא.
התקרבותו לחסידות:
ידוע כי רבנו התקרב לחסידות ולבעל שם טוב הקדוש ע"י ידידו בחייו ובמותו, רבי יהודה אריה לייב המוכיח מפולנאה, אך מעניין לציין כי בשבחי הבעל שם טוב, מובא סיפור קצת שונה, אם כי לא סותר על התקרבותו, וה לשונו:
"שמעתי מהרב המפורסם החסיד וחכים דקהילת קודש פולנאה, שהיה אב בית דין בק"ק שאריגראד. שמע שהבעש"ט בא לק"ק מאהליב. אמר בליבו: אסע גם אני! כי לא היה עדיין חסיד. ונסע ובא בערב שבת קודש אליו, קודם תפילות הבוקר. וראה שהבעש"ט עישן לולקע. והיה דבר זה תמוה. ואחר כך, בשעת התפילה בכה בכייה גדולה, שלא בכיתי מימי. והבנתי שלא משלי היתה זאת הבכייה...אז התחלתי לנסוע אצלו וישבתי אצלו זמן".
ההתנגדות על רבנו:
לאחר פטירת הבעש"ט, הוציא רבנו את ספרו 'תולדות יעקב יוסף' בו פרסם את דעת הבעש"ט והאדיר את שמו, באותו עת החלו המתנגדים לערוך מלחמת חרמה נגד החסידות בכלל ונגד ספריו בפרט.
הוציאו חוברות בשם "שבר פושעים" ו"זמרת עם הארץ", וקראו חמס על "הצר הצורר" הוא ספר תולדות יעקב יוסף, ועל מחברו "שמגמתו להסית ולהדיח כל ישראל ללכת בדרכם ולא ילכו עוד בדרך תוה"ק ודרך קדמונינו ז"ל.
היו אף שהרחיקו לכת ופרסמו כי הספר תולדות יעקב יוסף, צואת ריב"ש, נועם אלימלך, לקוטי אמרים וכ6 - הם ספרי מינים.
גם הגאון מווילנא החרים את הספר תולדות יעקב יוסף. רבי יחזקאל לנדא בעל ה"נודע ביהודה", רבה של פראג, יצא חוצץ נגד ספרו.
מספרים כי רבנו בא בחלום לתלמידו רבי יעקב שמשון משפיטיבקא, ובקשו שיסע לפראג לתבוע עלבונו מידי רב העיר, רבי יעקב שמשון התחפש לעני ובא לבית מדרשו של רבי יחזקאל לנדא בעת שלמד שיעורו עם תלמידיו, רבי יעקב שמשון החל להתקיף את רבי יחזקאל לנדא בקושיות עד אשר נצחו בויכוח.
ואז התוודע אליו רבי שמשון יעקב ואמר לו כי הוא רק הצעיר שבתלמידי רבי יעקב יוסף פולנאה ז"ל. מאז שינה רבי יחזקאל לנדא את טעמו ופסק מלהחרים את החסידים.
פטירתו:
למחרת שמחת תורה, כ"ד תשרי 5תקמ"ב, נפטר רבנו ונשמתו הטהורה עלתה בסערה השמיימה חזרה לצור מחצבתה.
קברו נחצב ליד רעו הרה"ק רבי יהודה אריה לייב המוכיח מפולנאה זי"ע, ומסורת מספרת כי פעם בעמדו ליד גדר בית החיים הרגיש בחייט אחד מתושבי פולנאה כשהוא עסוק באמירת תהלים ובנתינת צדקה בסמוך למקום קברו של המוכיח, לימים כשביקש רבנו לקנות לו חלקת קבר באותו מקום נודע לו כי חלקה זו כבר נמכרה לאותו יהודי, רבנו הפציר בו כי יוותר על חלקו בגללו, ורק לאחר שהבטיח לו כי מקום מנוחתו יהיה בסמוך לו הסכים הלה לכך, לאחר שנסתלק רבנו עברו שנים ויהודי זה נפטר לבית עולמו, כשיצאו לחפור קבר ליד קברם של רבנו ורעו המוכיח – כהבטחתו ליהודי זה – לא היה מקום, אך לפתע מצאו ריוח בין הקברים וקברוהו שם.
איתור קברו:
על איתור קיברו של בעל 5תולדות' מספר י. הרשקוביץ כתב בעיתון המודיע מפי הרב ישראל מאיר גבאי:
"קבוצת המתפללים, יהודים שהגיעו לאוקראינה מארה"ב ומישראל, עמדה במרכז השטח שהיה בעבר בית החיים בפולנאה. המתפללים הקיפו את הציון שהיה אמור להיות קברו של רבי יעקב יוסף מפולנאה, בעל 5תולדות יעקב יוסף'. ציונו של רבי יעקב יוסף, מגדולי תלמידיו של הבעש"ט הק' משך אליו מזה דורות יהודים מקרוב ומרחוק.
"ברבות השנים עבר בית העלמין תהפוכות רבות. הזמן שחלף לא הטיב עמו, והעובדה שהכפר התרוקן מיהודיו במהלך מלחמת העולם השניה והתקופה הקומוניסטית שאחריה – הביאה לכך שבית העלמין חולל ומצבותיו נעקרו. לא כן קברו של בעל 5תולדות'. מיקומו נשמר, וכאשר חזרו יהודים לפקוד את קברי האבות שבאוקראינה – שוקם הציון והמצבה הוקמה מחדש לכבודו של צדיק.
"לכאורה הכל טוב ויפה, אך מישהו אחד היה בכל זאת מוטרד. האיש, הרב ישראל מאיר גבאי, לא היה מרוצה עדיין. כמי שבקי היטב בתולדות ימי אבות החסידות וגדולי העולם שקדמו להם, הכיר היטב את המעשה החסידי שלפיו ביקשו הן 5תולדות' והן רבי יהודה אריה לייב המוכיח להיקבר בסמוך לקברו של חייט פשוט. על פי המעשה נקברו אכן שני הצדיקים לצידו של החייט ואהל הוקם על ציונם. העובדה ש5תולדות' אינו טמון ליד 5מוכי8 לא עלתה איפוא בקנה אחד עם הסיפור החסידי.
"במשך תקופה ארוכה, מוצא ר' ישראל מאיר את עצמו כשהוא הופך כל אבן סביב קברו של 'המוכי8. העבודה נעשתה במיומנות, במקצוענות ובזהירות, ובסופו של דבר היא עשתה פירות.
"ביום בהיר חשף ר' ישראל מאיר את מצבתו המקורית של בעל 5תולדות'. הקבר לא עמד במקום שהוחזק עד כה כקברו של התולדות, אלא במקום אחר –צמוד לקברו של 'המוכי8, כאשר קבר החייט ביניהם. מסביב התגלו שרידי האהל שהיה קיים בעבר, הכל באופן תואם ומדוייק לאותו סיפור, שמבחינתו של ר' ישראל מאיר (להלן: "רי"מ") לא היה סתם סיפור אלא סעיף מפורש בשולחן ערוך. הגילוי עורר בשעתו סערה בעולם החסידי, אך לגביו של בעל המעשה עצמו לא היה בכך כל חידוש. בשבילו, ברור שסיפור המובא בספרי החסידות, כמו כל מקור קדום הנוגע לקברי צדיקים, מהווה יסוד מוצק שאין עליו עוררין.
"ההמשך היה מובן מאליו. מעל הקברים ששוחזרו הקים רי"מ אהל מפואר, בנוי לתלפיות. האהל מואר ומוסק, כפי שכל בית החיים זוכה לטיפולו המסור. גם קבריהם של גדולי עולם נוספים נתגלו מסביב ומאז הוא מהווה מוקד משיכה לכל הבאים לקברי האבות באוקראינה. אבל זו רק דוגמא אחת להלך המחשבה, לשיטת העבודה של האיש ששמו מתנוסס כמעט בכל בית עלמין יהודי ברוסיה, אוקראינה, פולין, ספרד, אנגליה וצרפת, ובעצם בכל רחבי אירופה כמו גם בישראל."
ספריו:
תולדות יעקב יוסף
בן פורת יוסף
צפנת פענח
כתונת פסים