חייו:
נולד בשנת 5 תר"ל, 1870, בסלוצק, לאביו רבי שמואל דוד, שם למד ונודע כעילוי.
בבחרותו הלך ללמוד בישיבת וולו7ין, כשבראשה עמדו הגאונים רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (הנציב) ורבי חיים סולובייציק מבריסק, שם הפך לתלמידו המובהק של רבי חיים סולובייצ'יק, את רבו העריץ בלי גבול, לא קרה שאמר דברי תורה או שיעור או סתם שיחה של תלמידי חכמים, בלי להביא או להזכיר מדברי רבו.
התחתן עם בתו של רבי אברהם יצחק צימרמן, אב"ד הלוסק, לאחר פטירת חותנו נתמנה לרבה של העיירה.
לאחר שנים מספר התמנה לראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה, בשנת תרפ"א העביר את הישיבה לוילנה, ובתרפ"ו לקמניץ.
ליגיעתו בתורה לא היה גבול. תמיד שאף להגיע לאמתה של תורה. קרה שהיה מסביר סוגיא קשה ולאחר ימים מספר היה בא וחוזר בו מגירסתו הקודמת, כי עמדה לפניו השאיפה להגיע לאמתה של תורה, פעם עלה על הבימה להגיד שיעור ובאמצע השיעור היקשה לו אחד מטובי תלמידיו, משהשיב לו, חזר התלמיד, והיקשה לו שנית. עמד ר' ברוך בער על הבימה חשב וחשב ולבסוף, משלא מצא תשובה שהניחה את דעתו ירד מעל הבימה והפסיק את שיעורו באמצע .
המצב הכלכלי של הישיבה היה קשה מאוד, ר' ברוך בער נאלץ לכתת את רגליו ולצאת לאמריקה לבקש מאחינו בני ישראל ומתלמידיו הרבים שהיו מפוזרים בכל קצוי תבל, תרומות למען ישיבתו הקדושה, שהיתה משאת חייו.
בתחילת מלחמת העולם השניה ברחו בני הישיבה בראשות מנהליה הם הגיעו לווילנה, בה קוו להשיג מפלט. ווילנה נכבשה באוקטובר 1939 ע"י הסובייטים. אחרי זמן של חודשים אחדים עברה ווילנה ומחוזה תחת שלטונה של ממשלת ליטה. סיפוחה של ווילנה לליטה נתן ליהודים אפשרות זמנית לנשום לרווחה. ווילנה המתה מרבבות פליטים מכל אזורי פולין, ביניהם רבנים, תלמידי הישיבות וראשיהן, בואו של רבי ברוךבר לווילנה היה עידוד לפליטים אלה. ביתו היה פתוח לכל, הוא חיזק את הפליטים ועזר בהכוונה עצה ותושייה.
פטירתו:
בימי נדודיו בוילנא כשהוא בן שבעים שנה נפטר בתאריך 5 בכסלו 5 ת"ש, 1940, על פטירתו סיפרו שניים מתלמידיו המקורבים שבאו לבקרו שכשעתיים לפני פטירתו אמר "הרבי בא" וביקשם לחזור על דבר תורה מרבו, רבי חיים מבריסק, התלמידים עשו כבקשתו והוא הקשיב בהתרכזות עצומה. וכה יצאה נשמתו בטהרה.
ספריו:
ברכת שמואל - פירוש על סוגיות שונות בש"ס.
חידושי ושיעורי רבי ברוך בער - נכתב ע"י תלמידיו.