התנא אבא חלקיה, בן בנו של חוני המעגל, חי ופעל בזמן בית שני, ואף הוא כסבו היה מתפלל על הגשמים ונענה [ראה להלן עובדות והנהגות].
על ישרותו המופלאה נאמר: "'פועל צדק' [תהלים טו, ב] - כגון אבא חלקיהו" [מכות כד, א].
עובדות והנהגות
אבא חלקיה בן בנו של חוני המעגל היה, וכשהיה העולם זקוק לגשמים היו שולחים אליו החכמים את תלמידיהם בכדי לבקש ממנו שיתפלל עבור הגשמים. פעם אחת שלחו החכמים אל אבא חלקיה שיבקש רחמים על הגשם, אך כשבאו לביתו לא מצאוהו. יצאו אל השדה ומצאו אותו עודר, ברכוהו לשלום ולא השיב להם. המתינו עד לרדת היום, אז ליקט עצים, ובדרכו לביתו העמיס את העצים והקרדום על כתף אחת ואת מעילו על הכתף השניה. בלכתו לא היו מנעלים לרגליו ורק כשהגיע למים נעל אותם כדי לעבור. בעוברו בין קוצים הגביה את שולי בגדיו. בהגיעו לעיר יצאה אשתו לקראתו מקושטת וביחד המשיכו אל עבר הבית. בהגיעם לבית נכנסה האשה תחילה, הוא אחריה ואחריו החכמים. ישב אבא חלקיה לאכול ולא הזמין את החכמים להשתתף בסעודתו. לגדול שבבניו נתן פרוסה אחת ולקטן שתי פרוסות. אחר כך אמר לאשתו: יודעני כי החכמים באו בגלל הגשם, הבה נעלה אל הגג ונבקש רחמים, אולי יתרצה הקב"ה. עלו שניהם אל הגג, עמד הוא בזוית אחת ואשתו בזוית שניה והתפללו. מיד התקדרו השמים בעבים בזוית שבה עמדה אשתו. ירד אבא חלקיה מן הגג ושאל את החכמים למבוקשם, ואלה ענו לו כי רבם שלחם לבקש שיתפלל על המטר. אמר להם: ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה. אמרו לו: יודעים אנו שבזכותך בא הגשם, אבל אנו מבקשים ממך שתתן טעם לדברים התמוהים שראינו אותך עושה: מדוע לא השבת לברכת השלום שברכנו אותך בשדה? – אמר להם: שכיר יום אני, ואסור לי להתבטל ממלאכתי. מדוע לא לבשת את המעיל אלא נשאת אותו על הכתף השניה? - מעיל זה אינו שלי, שאול הוא, ולא רציתי ללבוש אותו תחת המשא כדי שלא יתקלקל. מדוע לא נעלת נעלים כל הדרך ורק כשנכנסת למים נעלת אותם? - ביבשה רואה אני את הקרקע ומה שעליה, אבל במים איני רואה, על כן נעלתי אותם במים להגן על רגלי, כדי שלא ישכני נחש או דג. מדוע הגבהת את שולי בגדיך בלכתך בין הקוצים? - אם יקרעו הבגדים זהו נזק, אבל הבשר יכול להתרפא. מדוע יצאה אשתך מקושטת לקראתך? - כדי שלא אתן עיני באשה אחרת. ומדוע נכנסה אשתך תחילה? - מפני שלא בדקתי אם כשרים אתם, וקיימתי את הנאמר [דרך ארץ רבה ה]: "כל אדם יהי בעיניך כלסטים", על כן חצצתי בין אשתי לביניכם. מדוע לא הזמנת אותנו לסעודתך? - כי לא הספיקה הסעודה, ובוודאי הייתם מסרבים לאכול, ואיני רוצה שתכירו לי תודה בחינם. מדוע נתת לגדול פרוסה אחת בעוד הקטן קיבל שתיים? - הגדול היה היום בבית, אך הקטן שב מבית המדרש וטרם אכל. מדוע עלו עננים תחילה מהזוית שעמדה בה אשתך ולא מהזווית שעמדת בה אתה? - כי האשה שלמה יותר במצות הצדקה מפני שהיא מצויה כל היום בביתה, וכשמגיע עני היא דואגת לו במהירות, ולא עוד אלא שהיא נותנת לו דבר מאכל שמחיה את נפשו מיד ואילו אני נותן מעות. ועוד, כי שכנים רעים היו לנו, וביקשתי אני רחמים שימותו, אך היא ביקשה עליהם רחמים שישובו בתשובה, וכך היה [תענית כג, א, וראה בירושלמי תענית א, ד].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בפרעם, בראש ההר[1], צפונית מזרחית לחוני המעגל[2].
רבי משה באסולה, איגרת יחוס האבות מאלמוני (יחוס הצדיקים), איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא, הזיארה בכפר פקיעין, טוב ירושלים.
"ומשם [מחוני] עלינו הר גבוה מאד, סמוך לכפר, ועלינו עליו מצד ההר כנגד המעין. ושם בהר אבא חלקיה, ויש אומרים כי הוא חנן הנחבא". [תוצאות ארץ ישראל]
"והגענו לכפר פרעם... ונכנסנו במערת אבא חלקיה וחנן הנחבא שבראש ההר על הכפר". [ספר הגירושין [עניני קבלה] לרמ"ק, רפ"ב - ש"ל]
"סמוך לעין, בקרוב לפרדסים, מערה אחרת ובה קבורת אבא חלקיה וחנן הנחבא עליהם השלום". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש (שבחי ירושלים; זכרון בירושלים)]
"וסמוך מערה אחרת ובה אבא חלקיה וחנן הנחבא". [רבי משה חיים קאפסוטו]
"וממול [לחוני], מצד מזרח, גנים יפים ולידם בית, וסמוך לו נקברו אבא חלקיהו וחנן הנחבא עליהם השלום". [ידי משה]
"ובעבר ההר לצד שני מערה ובה קבורים אבא חלקיה, בן בנו, וחנן הנחבא, בן בתו". [שערי ירושלים (מבשרת ציון; תפארת ירושלים; מסעות משה)]
"גם מערות אבא חלקיה אומרים כי לא רחוק משם [מחוני] הוא". [מסע מירון]
"ורחוק מעט מקברו [של חוני] נמצא גם קבר אבא חלקיה". [גבעת שאול]
מיקום וזיהוי הקבר
קברו של חנן הנחבא לבדו או עם אבא חלקיה נמצא מעל הכפר פרעם. עולי הרגל מתארים אותו כל אחד לפי דרכו, בראש ההר, על הכפר, ליד בית ישן, בין הפרדסים, כשהדרך הקצרה להגיע לציון היא עליה דרך המעין של הכפר. המעין שנקרא 'עין פערעאם' ['נבי פירעים'], נמצא מערבית למערת חוני המעגל, ומשם יש שביל העולה מעלה לראש ההר, העובר דרך המעין הנוסף של הכפר 'עין נוהילה' שגם אליו יש דרך ממערת חוני המעגל[3]. בראש ההר ישנה מערת קבורה אחת והיא בין עצי הזית [פרדסים], ומשם רואים [מתחתיה] את הבנין הישן שהיה מחוץ לכפר ומעליו, עומד בודד וחרב. [במפה הוא מצויין 'חורבת עין חוני']. [כיום בטעות מצויין הקבר למטה בתחתית ההר ולא בראשו, במערת קבורה שיתכן שהיא מערת ה'צדיק' הנזכרת בתוצאות ארץ ישראל].