רבי חיים צבי טייטלבוים, נולד בשנת תר"ם, בעיר טעטש שבהונגריה, לאביו רבי חנניה יו"ט ליפא טייטלבוים בעל הקדושת יו"ט בן רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל הייטב לב בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים בן רבי משה טייטלבוים בעל הישמח משה, ולאמו מרת חנה בת רבי יואל אשכנזי בן רבי משה דוד אשכנזי.

חייו:
בימי בחרותו נסע רבנו אל בעל הבית יצחק לקבל ממנו 'היתר הורא5, נכנס רבנו אל הבית יצחק וכנשאל לשמו ענה, חיים הירש טייטלבוים ולא אמר שהוא בנו של הרב מסיגעט, הבית יצחק בחן את ידיעותיו והתפעל מאד מגאונותו, וכתב לו היתר הוראה, כשפנה רבנו לצאת לווה אותו הבית יצחק לפתח הבית, עמד שם יהודי אחד, שאלו הבית יצחק מה ברצונו, ענהו היהודי, אני הגבאי של חיים צבי, הבית יצחק שיתפלא לשמע התשובה חזר ושאל, ומי אותו חיים צבי, ענהו הגבאי הלא זה בנו של הרבי מסיגעט, מיד קרא הבית יצחק לרבנו ואמר כי יחזיר לו את היתר ההוראה מאחר וברצונו לכתוב כיאה לבנו של הרבי מסיגעט, ענהו רבנו, באתי לקבל היתר הוראה עבורי, לא עבור אבי.
רבנו היה ידוע בכעל זכרון מופלא, בור סיד שאינו מאבד טיפה, כשאחיו רבי יואל מסאטמער היה שוכח דבר מה בלימודו, היה מתאמץ ביותר ואומר, "אצל אחי זה לא היה קורה".

נישואיו:
רבנו נשא לאשה את מרת סימה ברכה בת רבי שלום אליעזר האלברשטאם הי"ד מראצפערט,

רבנותו:
בשנת תרס"ד נפטר אביו ובכך נותרה העיר ללא רב ואב"ד, בני הקהילה שהעריכוהו מאד החליטו להושיבו במקום אביו כאב"ד סיגעט.
רבנו היה ידוע כבעל מופת ופעם אחת בעת מלחמת העולם הראשונה בא אליו יהודי שרצו לגייסו לצבא, ובא לרבנו כדי להתברך מפיו, כאשר עזב היהודי את בית רבנו עלתה בלבו מחשבה שאולי יעשה איזה מום בידו ובכך ינצל מגזירת הגיוס, תוך כדי מחשבה בא אליו הגבאי של רבנו במרוצה ואמר לו כי רבנו אמר לצוות עליו שלא יעשה מום בגופו.
בימי רבנותו רצו כמה פוחזים שנתפסו לרעיון הציוני לפתוח בית ספר בסיגעט, רבנו יצא נגדם במלחמת חרמה ואמר להם, כל זמן היותי בחיים לא יקום הבית ספר, החלו אותם פוחזים להתנכל לרבנו, ואף ניסו לדבר בגנותו אצל מושל העיר, אך בעזרת 5 ית' לא עלתה הדבר בידם, ולא רק זאת אלא שאותו מושל אהב את רבנו ולכן גרשם באזהרה לבל יהינו להציק שוב לרבנו.

הסתלקותו:
בשנת תרפ"ו ר"ח שבט נסע רבנו לשבת פרשת וארא לעיר קליינווארדיין, ביום שני בלילה יצא רבנו לבית הכסא עם נר בידו, לפתע החליק רבנו נפל וקבל מכה בראשו, בני הבית שם שהה הניחו אותו בחדרו על מטה, למחרת ביום שלישי הביאו לפניו רופא גדול, ד"ר בענדעדיקט מהעיר פעסט, לאחר שבדקו הרופא אמר כי על פי דרך הטבע אין תקווה, כי יש לו שתיתת דם במוח.
יומיים שכב רבנו כך במיטתו, ללא יכולת להוציא הגה מפיו, בכל מקום אליו הגיעה השמועה הנוראה נחרדו האנשים, אפילו בירושלים התפללו לשלומו, כחמישים וארבעה מרבני האזור הושיבו בית דין, לשמוע טענות ותחנונים מאלמנות, יתומים, תלמידי חכמים וסתם עמך ישראל שנעזרו ברבנו, הרבנים הוציאו פסק לפיו ישלח הקב"ה רפואה לרבנו באשר 'רבים צריכן ל6.
גם עשירי העיר לא חסכו, הון רב שלמו אותם נגידים בכדי לעשות לרבנו פדיון נפש.
ביום חמישי הסתלק רבנו לשמי רום ונשמתו עלתה בסערה השמיימה, כאשר אלפים מבני ישראל מבכים את מותו, את ארון הקבורה לקחו לסיגעט, בדרכם נעצרו בעיר טשעפ שם המתינו כשלושת אלפים איש ובראשם הרבנים רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, רבי יוסף אלימלך הכהן אב"ד אונגוואר, רבי שאול בראך אב"ד קאשוי ועוד רבנים מהאזור כולו, לאחר מכן הספידוהו רבנים מקליינווארדאן, דעברעצין, העלמעץ, טשאפ וקערעצקי.
ביום שישי הגיעה הארון לעיר סיגעט, על אף הקור העז ששרר באותה עת באו מאות ואלפים להלוויה, מאות אנשים בכו, אפילו הגויים הדליקו לכבודו אבוקות, אחד מילידי המקום סיפר כי מעולם לא ראה כזה קבוץ גדול של יהודים במקום אחד.

מספריו:
עצי חיים, על התורה
עצי חיים, הלכות מקוואות
שו"ת עצי חיים
עצי חיים, מועדים
עצי חיים, מסכת גיטין
ועוד

מילדיו:
מרת רויזא בלומא, אשת רבי יחזקאל שרגא האלברשטאם
מרת דברוה לאה, אשת רבי חיים יצחק אייזיק האלברשטאם
מרת פעסיל הי"ד, אשת רבי יקותיאל יהודה האלברשטאם
מרת העסא, אשת רבי חיים יצחק אייזיק האלברשטאם
מרת יוכבד רבקה, אשת רבי יוחנן טווערסקי
חנניה יו"ט ליפא, נפטר בהיותו ילד
רבי יקותיאל יהודה זלמן לייב הי"ד, אב"ד סיגעט
רבי משה, אב"ד סיגעט בעל הברך משה
גיטל יהודית, נפטרה בבחרותה
מרת חנה, אשת רבי יהודה אייזיקזון
משולם זושא הי"ד, נהרג במלחמה בהיותו בחור
יחיאל מיכל הי"ד, נהרג במלחמה בהיותו ילד
יואל, נפטר בהיותו ילד
יחזקאל שרגא, נפטר בהיותו ילד

מקורות:
מצבת קודש - לרבי יקותיאל יהודה גרינוואלד
אידישע וועלט פארומס
ארכיון אהלי צדיקים
זכרונם לברכה - לרבי אהרן פרלוב