רבי גדליה רבינוביץ מליניץ, נולד לאביו רבי יצחק הדיין מפולנאה.
רבי גדליה היה מחכמי פולין אשכנז תלמיד הבעש"ט ואדמו"ר בדור השני לחסידות גדול בתורה ונמנה עם גדולי הלמדנים בתקופת ראשוני האדמ"ורים נפטר בשנת תקס"ד לפני היותו אדמו"ר שימש ברבנות באוסטרופול מריפול וליניץ דרשן לוהט שהלהיב את חסידיו תלמידם של רבי דב בער המגיד ממזריץ, רבי יעקב יוסף מפולנאה ותלמידו המובהק במיוחד של רבי אריה יהודה לייב מפולנאה.

תולדותיו של צדיק
רבי גדליה מליניץ זצ"ל אמר, שמסורת בידו כי הוא חוטר מגזע רש"י, שלושים ושישה דורות ממנו, שלא פסקה מהם הוראה, כמו כן מקובלת מסורת במשפחה, שהיא מתייחסת גם לבעל המגלה עמוקות מקראקא זצ"ל.
רבי פנחס מקוריץ, רעו של רבי גדליה, העיד עליו שהוא זכה לגילוי אליהו עוד בילדותו.
רבי יצחק אביו של רבי גדליה היה דיין בפולנאה, וכשרבנו אור שבעת הימים הבעש"ט הק' היה בא לפולנאה, היה מתאכסן בביתם. ומשום כך הכיר רבי גדליה את רבנו הבעש"ט הק' מילדותו, היה אצלו כמה פעמים וזכה לקירבה גדולה. אולם בעיקר שאב ממעיינות תורתו של הרה"ק רבי אריה יהודה לייב המוכיח מפולנאה מגדולי תלמידי הבעש"ט הק' זיע"א.
בהיותו בן ח"י שנים התקבל לרבנות אוסטרופולי וולאחר מכן עבר לכהן במאריפול משם נסע כמה פעמים להבעש"ט הק' למעזיבוז ולאחר מכן עבר לכהן ברבנות ליניץ על שמה כונה. הוא היה מבני היכלא קדישא דהבעש"ט הק', וזכה לראות גדולות ונצורות. בספר שבחי הבעש"ט מובא:  "שמעתי מפי הרב החסיד מו"ה גדליה ז"ל, פעם אחת התפלל הבעש"ט תפלת מנחה בכפר אחד במחסן התבואה, והיו שם הרבה חביות מלאות תבואה, ובעת התפילה היתה הרקדה גדולה בין החביות מחמת הרעדה, כמ"ש מפני אשר ירד עליו 5 באש, ויחרד כל ההר מאד, ותהלה לא-ל שראיתי בחינת נשמת משה ז"ל"
הוא היה נכבד מאד בעיני כל צדיקי דורו, וביחוד גדלה האהבה בינו לבין הרה"ק רבי פנחס מקאריץ, וכן עם הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב ועם הרה"ק בעל המאור עינים מטשרנוביל זצ"ל.

מספריו:
תשואות חן

נפטר בכ"ט כסלו תקס"ד תלמידו כתב את ספרו הק' "תשואות חן"  על התורה.