בית הכנסת הגדול של וילנה: הבימה המרכזית נחשפה במלואה

עונת החפירות השישית באתר בית הכנסת הגדול של וילנה בבירת ליטא הסתיימה בחודש יולי 2026, ובמהלכה נחשפה לראשונה במלואה הבימה המרכזית של בית הכנסת — המקום שממנו קראו בתורה במשך מאות שנים. החפירה נערכת בשיתוף רשות העתיקות הישראלית והמנהלת הליטאית לשימור מורשת (Kultūros paveldo išsaugojimo pajėgos), בניהולם של ד"ר יון זליגמן מרשות העתיקות ועמיתו הליטאי רא'צ'אס.

לצד הבימה נחשפו גם חלקים נרחבים מאולם התפילה המרכזי ומעזרת הנשים. הממצא הבולט ביותר הוא רצפת טראצו צבעונית משובחת, המעוטרת בדגמים גיאומטריים ופרחוניים, ששרדה מתחת לשכבות ההריסות. לדברי מנהלי החפירה, פינוי מבנה בית הספר שכיסה את שרידי בית הכנסת "אפשר לנו, לראשונה, לחשוף חלקים נרחבים נוספים בלב הבניין".

לוחיות עם שמות המתפללים

בין הממצאים הקטנים התגלו לוחיות מתכת שהיו מוצמדות במקורן לספסלי העץ ונשאו את שמות המתפללים — גברים, נשים ופעילי חברות צדקה. אחת הלוחיות מנציחה את "גיטל קלצ'ק, אשת המנוח יחזקאל, שמש דמתא". עוד נמצאו לוח מתכת חרוט בעשרת הדיברות, שברי קערת ליל הסדר מתוצרת בית החרושת לקרמיקה "סוסמן" שבאוקראינה, כלי חרס ובהם פלטת דגים ממולאים וסיר לצ'ולנט, וכן צינורות ניקוז מתקופת השימוש בבניין. הממצאים הללו מצטרפים זה לזה לתמונה יומיומית של קהילה שנמחקה.

"קתדרלה יהודית" שנבנתה מתחת לפני הקרקע

בית הכנסת הגדול נבנה בסגנון בארוק לאחר שבית כנסת עץ שעמד במקום נחרב בפרעות בשלהי המאה ה-16. לדברי זליגמן, היה זה "המבנה הגדול ביותר מסוגו באירופה" — אולם בן תשעה מפרשים הנשען על ארבעה עמודים מרכזיים. מכיוון שהחוק המקומי אסר על בניית בית כנסת גבוה מכנסייה, הונמכה רצפת המבנה קומה שלמה מתחת לפני הקרקע כדי להשיג חלל פנימי מרשים — החלטה אדריכלית שהיא עצמה הסיבה לכך שהקומה התחתונה שרדה עד ימינו.

בית הכנסת עמד במרכז ה"שולהויף", מתחם צפוף של בתי מדרש, מקוואות ומוסדות קהילה, והיה לבה הרוחני של יהדות ליטא. ערב מלחמת העולם השנייה חיו בווילנה כ-60 עד 70 אלף יהודים, כארבעים אחוזים מאוכלוסיית העיר. הגרמנים בזזו והציתו את המבנה בשנת 1941, בעת חיסול הגטו הקטן, אך שלד הבניין נותר על תלו. השלטונות הסובייטים הם שהרסו אותו סופית בשנת 1957, ובנו על חורבותיו בית ספר. כיום פועל בווילנה בית כנסת אחד בלבד.

מבנה בית הספר, שהוקם בשנות החמישים, פורק בשנה שעברה, ופינויו הוא שאפשר את היקף החשיפה הנוכחי. עם סיום החפירה מתוכננים השרידים לעבור שימור ולהיפתח לקהל כאתר מורשת והנצחה, אולם עתידו המדויק של המתחם שנוי במחלוקת בתוך הקהילה היהודית המקומית: יו"ר הקהילה היהודית בליטא, פאינה קוקליאנסקי, מקדמת הקמת מרכז קהילתי מעל החפירה שממנו ייצפו השרידים, בעוד רבנים ופעילים אחרים גורסים כי יש לשמר את המקום כאתר בעל קדושה. במקביל מוצגת במוזיאון לתרבות ולזהות היהודית בליטא התערוכה "חושפים את בית הכנסת הגדול של וילנה", שתינעל ב-27 בדצמבר.

תמונה: צלם לא ידוע, נחלת הכלל, ויקימדיה קומונס