חצי קילו נרות

הצעיר האלמוני שהפך לדמות רוחנית נערצת
לפני שנים רבות, בעיירה קטנה, חי צעיר בשם יחיאל מיכל. הוא הקדיש את ימיו ולילותיו ללימוד התורה בבית הכנסת המקומי. אף אחד לא הכיר באמת את גאונותו וקדושתו, אך לימים נודע כאחד מגדולי החסידות – “המגיד מזלוטשוב“.

העגלון שחילל שבת וחיפש תיקון
יום אחד, בזמן שיחיאל מיכל ישב ולמד, נכנס לבית הכנסת עגלון העיירה, כולו נסער ובוכה.
“הפרתי את קדושת השבת,” התייפח, “אני מבקש לדעת איך אוכל לכפר על חטאי!”

הרב המקומי ביקש לשמוע את סיפורו, והעגלון סיפר כי בשבוע שעבר חזר מהעיירה הסמוכה עם עגלתו העמוסה בסחורה. מסיבה שאינה ברורה, תעה בדרכו, ורק לאחר שקיעת החמה הצליח להגיע לביתו – ובכך עבר על איסור שבת.

הרב חייך אליו ברחמים ואמר:
“שערי תשובה לעולם אינם ננעלים. בשבת הקרובה קנה חצי קילו נרות והבא אותם לבית הכנסת. אורם של הנרות שידלקו לכל אורך השבת יכפר על חטאך.”

תשובה פשוטה מדי?
העגלון שמח לשמוע זאת, אך יחיאל מיכל הצעיר התקשה להבין: כיצד ייתכן שכפרה על חילול שבת תתבצע בעזרת הדלקת נרות בלבד?

ביום שישי, הופיע העגלון עם הנרות והניחם בבית הכנסת, כדי שהשמש ידליקם לקראת שבת. אך כששב מאוחר יותר, לבוש בגדי שבת, הופתע לגלות שהנרות נעלמו!
כלב משוטט נכנס לבית הכנסת, חטף את חבילת הנרות ונמלט.

“זהו סימן משמיים שהתשובה שלי לא התקבלה!” קרא העגלון בדאגה.

“חלילה לך לחשוב כך,” הרגיעו הרב. “מקרה כזה יכול לקרות לכל אחד. הבא נרות חדשים בשבוע הבא ואל תתייאש.”

נרות שנמסים ונרות שכבים – סימן משמיים?
בשבוע הבא, העגלון הביא נרות חדשים, אך שוב התרחש מאורע מוזר – הפעם, הנרות נמסו כליל עוד לפני כניסת השבת.
ובשבוע שלאחר מכן? רוח עזה כיבתה אותם לחלוטין!

בשלב זה, גם הרב החל לתהות:
“נראה כי איני מבין את מלוא המשמעות של הדברים. אני מציע שתלך לבקש עצה מרבי ישראל הבעל שם טוב.”

הבעל שם טוב חושף את הסיבה
העגלון ציית ונסע למז’יבוז’, שם סיפר לבעל שם טוב את כל אשר אירע. הרבי האזין בקשב רב ואז אמר:
“נראה כי תלמיד חכם צעיר בעיירתך לא השלים עם דרך התשובה שהרב הורה לך. עשה כך – שוב הבא נרות לבית הכנסת, והפעם אני מבטיח שהם ידלקו כראוי. נוסף לכך, כאשר תחזור הביתה, אמור לר’ יחיאל מיכל שאני מזמין אותו לשבת קודש במז’יבוז’.”

המסע הקשה של יחיאל מיכל למז’יבוז’
כאשר שמע ר’ יחיאל מיכל את הזמנת הבעל שם טוב, מיהר לצאת לדרך.
אך המסע היה רצוף קשיים:

עגלתו התדרדרה לתעלה
אחד מצירי הגלגלים נשבר
הדרך התבלבלה עליו
רק ביום שישי אחר הצהריים, כשהשמש כבר החלה לשקוע, הצליח להגיע לדרך הראשית למז’יבוז’. מחוסר ברירה, נטש את עגלתו והמשיך רגלית.

המסר האחרון של הבעל שם טוב
כשהגיע, מותש ומלא צער על כך שכמעט חילל שבת, נכנס אל הבעל שם טוב.

“שלום עליכם,” קידם אותו הרבי בחיוך. “אני רואה שאתה כואב את העובדה שכמעט עבר עליך חילול שבת.”

ואז הביט בו בעיניים חודרות והוסיף:
“האם כעת אתה מבין מדוע הרב נתן לעגלון תשובה פשוטה כל כך? הצער והחרטה שבערו בליבו היו די והותר. גם מעט הנרות שהביא היו יכולים לכפר על מעשהו…”