רבי ישראל פרידמן, נולד בשנת 5תרי”ח ביום ט”ז לחודש כסליו, בעיירה הוסיאטין שבגליציא, לאביו רבי מרדכי שרגא פייבוש ב”ר ישראל מרו7ין ולאמו מרת דינה.
חייו:
נישואיו:
עוד בהיותו צעיר לימים נשא את מרת נחמה ניטל מסדיגורא.
אדמו”רותו:
מיד לאחר פטירת אביו בשנת 5תרי”ח, החל רבנו למלא את מקומו והיה לאמו”ר השני לחסידות הוסיאטין, היה מרבה לטייל בטבע ולהביע את התפעלותו מפלאי הבריאה.
מלחמת העולם הראשונה:
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לדור בעיר ווינה שבאוסטריה, גם בה הסתופפו סביבו אלפי חסידים, אך גם בווינה לא הרגיש בנוח, רבנו חש באנטישמיות הגוברת ויעץ לחסידיו לברוח באומרו: “למי שיש שכל שיברך אפילו בנעלי בית” פעם אחרת אמר “מי שיכול למכור שימכור, ומי שלא יכול למכור, שישאיר הכל ויברח מכאן כשרק תרמיל על שכמו”
ארץ ישראל:
בעת שהותו בווינה היה משתתף בכנסי אגודת ישראל, אולם לאחר שבאחד הכנסים דיברו נגד יישוב ארץ ישראל קם רבנו ועזב.
ואכן אהבתו לארץ ישראל לא ידעה גבול, בשנת 5תרצ”ז הצליח לעלות ארצה וקבע מושבו בתל אביב באומרו שבעיר זו אין כנסיות ולא נשמעים בה פעמוניהם.
ביום הייארצייט של סבו רבי ישראל מרו7ין, נהג רבנו לעלות לירושלים, שם היה הולך לכותל ולאחר מכן היה הולך להשתטח על קברו של בעל האור החיים הק’.
פטירתו וקבורתו:
בצוואתו ביקש להיקבר בהר הזיתים, אבל ציין שאם לא יהיה הדבר אפשרי שיקברוהו בצפת או בטבריה. בשעה שכתב זאת לא עלה על הדעת שלא יוכלו לקוברו בהר הזיתים. אולם כשנפטר בנר חמישי של חנוכה, כ”ט כסלו תש”ט, היה הר הזיתים בשלטון הירדנים ולא ניתן היה לקברו שם ולכן נקבר רבנו בחלקת תלמידי הבעל שם טוב בטבריה.