בעמ”ס זרע ברך
אביו: ר’ יצחק אייזיק.
אמו: רחל.
מורו: ר’ נתן נטע שפירא (בעל “מגלה עמוקות”).
בגיל 3 התייתם מאביו וכל אחיו ואחיותיו נפטרו.
נשא לאישה את בתו של ר’ שלום. על אף שסבל מדוחק כלכלי שקד יומם וליל על לימוד התורה.
מונה לכהן כדיין ודרשן בעיר קראקא [קרקוב] (פולין).
נודע בבקיאותו בתנ”ך, בתלמוד הבבלי ובאגדה ועם זאת ניכר בענוותנותו.
לאחר פטירת גיסו – ר’ צבי [אח אשתו] העניק לו חמיו (ר’ שלום) מהירושה של ר’ צבי שנפטר ללא ילדים על מנת שיוציא לאור את חידושיו.
נדר להגיע אל קבר אביו בעיר וינה (אוסטריה) אם ינצל מהמלחמה שהתחוללה במקום מגוריו ומווינה המשיך להולנד ונפגש בעיר אמסטרדם עם ר’ יצחק אבוהב.
התנגד ללימוד פילוסופיה ולפרסום תורת הקבלה ברבים, זעק נגד מינוי רבנים על ידי מתן שוחד ומינוי חזנים שאינם הגונים רק בגין קולם הערב.
בשנת ה’תכ”ג החליט לעלות לארץ ישראל וכאשר הגיע לקושטא [איסטנבול] (טורקיה) השיב את נשמתו ליוצרה.
מספריו: