(אחד הנוכחים: ר’ נתן בהלכות ריבית הלכה ה’ מדבר שם בענין המתנגדים, ואומר שם שיש
“אמת”, ויש “אמת לאמתו”, הוא מדבר שם גם בענין ‘חמיו’אל – ) כן כן.
הרבי אמר לר’ נתן: “דיין שווער איז א צדיקבל!” [חמיך הוא צדיק!],
וודאי שכך, הוא ידע מגדולתו.
ר’ נתן אכן מביא, בשעה ש”ר’ יצחק” בנו נולד, הוא כותב בימי מוהרנ”תגל,
בשנת תקס”ח ערב פסח נולד ר’ יצחק, הוא נולד בעיר ‘מאהלוב’ ו”ר’ דוד
צבי” חותן מוהרנ”ת שכב במיטת חוליו. וכותב ר’ נתן: “חותני הצדיקדל – לא יכול היה לשמש כסנדק”, מכיון ששכב במיטת חוליו, ולאחר חג הפסח הוא
נפטר.
כך מובא בימי מוהרנ”ת, ‘חותני – הצדיק’.
הוא היה יהודי מופלא, יהודי נעלה מאד.
לאחר שאביו נפטר, במשך ‘שמונה שנים’ הוא המשיך ללמוד עמו תורה!
הוא היה אז ילד כבן ‘שש – שבע שנים’, והרבנית בכתה: “מי ילמד אותו
תורה?!”, ואכן אביו בא אליו כל לילה ולמד עמו תורה, במשך שמונה שנים
הוא בא אליו – אביו של ר’ דוד צבי, ולמד עמו בכל יום תורה, תורה מן
השמים!
איזה ‘אמת’ היא זאת, ‘תורה’ שנלמדת בשמים!
רואים אם כן איזה סוג יהודי היה “ר’ דוד צבי”, עד כדי כך שהוא זכה
ללמוד עם אביו במשך שמונה שנים לאחר הסתלקותו!
אולם למרות זאת רבי נתן ידע שהרבי היה חסר לו! ומאורו של הרבי הוא
לא נהנה!
כינוהו “ר’ דוד צבי הגדול”, מאות רבנים עמדו לפניו ביראה ופחד, לבד
ממה שהיה ‘גאון עולם’, אדם מופלא, יהודי קדוש, ‘יהודי שמימי’ הוא היה,
במשך ארבעים שנה הוא לא שכב לישון במיטה, הוא היה יהודי קדוש.
והוא גם ידע מי “ר’ נתן”, הוא הכיר את ר’ נתן, ולמרות הכל ראה ר’ נתן
שהרבי חסר לו, אין לו את האור של הרבי!
(רמ”ב שואל על איזה מעשה עם גביר שחשד במוהרנ”ת שגנב ממנו כלי זהב, ור’ דוד צבי החרימו
על כך שחשד על מוהרנ”ת במעשה שכזה – מובא בשיש”‘ק הנדמ”ח ח”ב אות י”ד) ממי שמעת
זאת? (רמ”ב: ר’ אליהו חיים רוזין) אף פעם לא שמעתי על כך, אינני יודע, לא ראינו
אינו ראי’…
(רמ”ב: העיקר הוא שהוא ידע מי הוא ר’ נתן), בוודאי שהוא ידע, הוא ידע מי זה ר’
נתן, ויש בזה סיפור שלם, שהוא דיבר עם בתו (אשת מוהרנ”ת, ושאל אותה אודות
הנהגות מוהרנ”ת בביתו ומאד מצא חן בעיניוהל), הוא ידע מי הוא ר’ נתן!
אנו מדברים מכך, שאפילו “ר’ דוד צבי” שהיה כזה קדוש, גם הוא היה
צריך לקבל מהאמת של הרבי, והאמת של הרבי הייתה חסרה לו!
