ילדותו:
רבי חנוך העניך הכהן, נולד בשנת תקנ”ח/ט בעיירה ליטומירסק שליד לודז’ לאביו רבי פנחס הכהן לוין ולאמו מרת שרה חנה בתו של רבי חנוך העניך מקאליש על שמו נקרא.
חייו:
ידוע היה במצוות כיבוד אב ואם. בגיל צעיר מאד נשא לאשה את בתו של רבי צבי הירש פאכטער, ובאותה עת עבר לגור בבית חמיו בפשיסחא והיה סמוך על שולחן חותנו. שם דבק ביהודי הק’ מפשיסחא שהיה גם רבו של חמיו. עד י”ט תשרי תקע”ד אז נפטר היהודי הק’ מפשיסחא, ובמקומו הוכתר רבי שמחה בונים מפשיסחא אשר גם בו דבק. לאחר פטירת רבו רבי שמחה בונים מפשיסחא הצטרף לחסידי רבי מנחם מענדל מקוצק. כעשרים שנה לאחר נישואיו נפטר חמיו וכעבור זמן מתה גם חמותו. הוא נותר ללא משענת כלכלית, ונאלץ לקבל עליו את משרת רבנות, מאילו שדחה אותם עד אז. לראשונה כיהן בנובידווארש הסמוכה לוורשה, לאחר מכן שימש כרב באלכסנדר שליד לודז’ אשר השאירה חותמת בשמו, לאחר מכן שמש בפרושניץ. באותה עת נפטר רבו השלישי רבי מנחם מענדל מקוצק, רוב החסידים דבקו ברבי יצחק מאיר מגור, שהיה חברו עוד מתקופת רבי שמחה בונים מפשיסחא, ואף שהנהיג חצר עם חסידים רבים, התבטל בענוותנתו המופלגת לרבו הרביעי ר’ יצחק מאיר מגור, ונסע אליו. בשנת תרכ”ה עזב את הרבנות בעיר פרושניץ וחזר לאלכסנדר כאדם מן השורה, וסירב לשמוע על כל הצעה למשרת רב. כך ישב שנה באלכסנדר, עד כ”ג אדר תרכ”ו עת נסתלק רבי יצחק מאיר מגור, אז מינו אותו רבים מהחסידים כאדמו”ר וכממשיך שושלת פשיסחא. ארבע שנים שימש כאדמו”ר עד להסתלקותו י”ח לחודש אדר תר”ל, ומנו”כ באלכסנדר.
מספריו:
תורותיו לוקטו ע”י חסידיו בספר “חשבה לטובה”.
רבותיו:
מתלמידי היהודי הקדוש, רבי יצחק אב”ד לונטשיץ, רבי שמחה בונם מפשיסחה, רבי מנחם מנדל מקוצק, והחידושי הרי”ם. נפטר י”ח אד”ב תר”ל, יש אוהל ומצבה.