ב”ר יואל
נולד בשנת 1765 בעיירה פוזנא (כיום פוזנן בפולין).
מילדותו הקדיש את כל זמנו ללימוד תורה.
בגיל 17 התחתן עם בתו של ר’ יקיר, מגדולי הגבירים של קהילת פוזנא, אשר נתן לו סכום רב כנדוניה, והתחייב לפרנסו במשך 10 שנים.
לאחר שנים אחדות נפטרה אשתו הראשונה, אשר הולידה את בניו, ר’ יואל ורבי שלמה.
בנישואיו השניים התחתן עם אחותה, פייגיל.
חותנו העניק לו שוב סכום כסף רב, והתחייב לפרנס אותו עוד 10 שנים נוספות.
בגיל 40, לאחר כ- 22 שנה בהן נסמך על שולחן חותנו, נאלץ למצוא מקור לפרנסתו. ובשנת ה’תקס”ד, משלא הצליח במסחר, קיבל על עצמו רבנות בעיר נאשלסק.
בשנת ה’תקע”ט התמנה לרבה של פראגה (פרבר של ורשה), ובשנת ה’תקפ”א התמנה לרבה הראשי הראשון של ורשה.
בוורשה עמד רבי שלמה זלמן מול תנועת ההשכלה שהייתה בתמיכת השלטונות והמשפחות האמידות.
מתלמידיו:
רבי חיים יהודה לייב הלוי אפשטיין אב”ד קאלשין, רבי יעקב יהודה לייב לעווי אב”ד שלעשין, רבי נחום לעווי אב”ד שאדיק, רבי נתן נתק’ה שפילגלס.
קברו נמצא בבית העלמין בוורשה בגבעה שבכניסה המרכזית, אהל בנוי על קברו.
נולד בשנת 1765 בעיירה פוזנא (כיום פוזנן בפולין).
מילדותו הקדיש את כל זמנו ללימוד תורה.
בגיל 17 התחתן עם בתו של ר’ יקיר, מגדולי הגבירים של קהילת פוזנא, אשר נתן לו סכום רב כנדוניה, והתחייב לפרנסו במשך 10 שנים.
לאחר שנים אחדות נפטרה אשתו הראשונה, אשר הולידה את בניו, ר’ יואל ורבי שלמה.
בנישואיו השניים התחתן עם אחותה, פייגיל.
חותנו העניק לו שוב סכום כסף רב, והתחייב לפרנס אותו עוד 10 שנים נוספות.
בגיל 40, לאחר כ- 22 שנה בהן נסמך על שולחן חותנו, נאלץ למצוא מקור לפרנסתו. ובשנת ה’תקס”ד, משלא הצליח במסחר, קיבל על עצמו רבנות בעיר נאשלסק.
בשנת ה’תקע”ט התמנה לרבה של פראגה (פרבר של ורשה), ובשנת ה’תקפ”א התמנה לרבה הראשי הראשון של ורשה.
בוורשה עמד רבי שלמה זלמן מול תנועת ההשכלה שהייתה בתמיכת השלטונות והמשפחות האמידות.
מתלמידיו:
רבי חיים יהודה לייב הלוי אפשטיין אב”ד קאלשין, רבי יעקב יהודה לייב לעווי אב”ד שלעשין, רבי נחום לעווי אב”ד שאדיק, רבי נתן נתק’ה שפילגלס.
קברו נמצא בבית העלמין בוורשה בגבעה שבכניסה המרכזית, אהל בנוי על קברו.
ספריו:
חידושי חמדת שלמה: על מסכתות בבא מציעא, גיטין, יבמות, כתובות, פסחים וקידושין.
חמדת שלמה – דרשות וליקוטי הלכות.
קונטרס דיני נידה.
שו”ת חמדת שלמה: על ארבעה חלקי שולחן ערוך