ב”ר יוסף
רבי משה שיק הידוע בכינויו מהר”ם שיק, נולד בשנת ה’תקס”ז, בעיר ברזובה שבסלובקיה, לאביו רבי יוסף שיק.
עוד מילדותו ישב והגה בתורה בהתמדה עצומה, ולמרות שהיה קשה תפיסה מאוד ואפילו לימוד של דף גמרא עלה לו במאמץ בל יתואר, לא התייאש ובכח ההתמדה גבר על כל המכשולים.
בגיל אחד עשרה, זמן מה לאחר פטירת אביו, נשלח הילד ללמוד אצל דודו רבי יצחק פרנקל אב”ד רגנסדורף, וכשהגיע לגיל ארבע עשרה, יצא לפרשבורג ללמוד בישיבתו המפורסמת של ה’חתם סופר’. באחד השיעורים שאל ה’חתם סופר’ את בחורי הישיבה שאלה קשה, עמלו הבחורים לענות, אך ראש הישיבה עומד כעוקר הרים ומפריך כל תירוץ. רבנו שהיה אז נער צעיר לימים, ניסה אף הוא את כוחו, תשובתו הפשוטה והקולעת הדהימה את החת”ם סופר שמאז לקח אותו תחת חסותו והיה לו לאב. החת”ם סופר אף הזמין את רבנו לסעוד אצלו את סעודות השבת, משך שלש שנים אכל רבנו על שולחן החת”ם סופר אשר נהג בו בכבוד רב.
כאמור היה רבנו בילדותו קשה תפיסה, אך עם כל זאת ובכוח התמדתו העצומה, בהיותו בן שבע עשרה כבר היה בקי בשולחן ערוך ופוסקים ומאות דפי גמרא היו שגורים על פיו עד כי בחורים כשרוניים וגדולים ממנו בשנים רבות היו באים לפניו שיסביר להם קטע גמרא או תוספות מוקשה.
בהגיע עת דודים נשא רבנו לאשה את מרת גיטל בת דודו רבי יצחק פרנקל.
בשנת ה’תקצ”ח פנו ראשי קהילת יערגין הסמוכה לפרשבורג אל החת”ם סופר בבקשה כי ישלח להם אדם המתאים לכהן כרב בעירם, שלח להם החת”ם סופר את רבנו שהיה אז צעיר לימים. עשרים וארבעה שנים כיהן רבנו כאב”ד ביערגין ואף פתח בה ישיבה גדולה ושמש בה כראש ישיבה.
לאחר מכן כיהן כאב”ד בעיר חוסט שבקרפטים ההונגריים (כהיום אוקראינה) לשם עבר יחד עם ישיבתו אשר מנתה כשמונה מאות בחורים, זמן מה לאחר ישיבתו בחוסט פנו אליו ראשי הקהל ורצו להוסיף על משכורתו, שאל רבנו את ראשי הקהל, במה עדיף אני על השמש, השוחטים, המלמדים והדיינים, שעל בקשתם לתוספת תשלום השבתם בשלילה, רק לאחר שהבטיחו ראשי הקהל שיעלו גם להם את משכורתם הסכים רבנו לקבל תוספת שכר.
בהונגריה של אותם ימים נסחפו רבים מבני אחינו לכל מיני תנועות רפורמיות, רבנו לחם בהם בקנאות ועמל להקים תנועה אורתודוקסית חרדית, רבנו אף התנגד לכל שיתוף פעולה עם אותם רפורמים ודחה גם את תנועת ה”סטטוס קוו” שניסתה לשמור על אחדות כל הזרמים.
עוד דוגמה לקנאותו אפשר לראות בפסק שכתב רבנו בספרו כי ליהודי אסור על פי דין לכתוב את התאריך הנוצרי במכתביו מכיון שבכך עובר הוא על לאו: “ושם אלקים אחרים לא תזכירו”.
רבנו סבל רבות בתקופה האחרונה לחייו, כל אבריו היו נפוחים ובקושי יכל לזוז, אם כל זאת התפלל לפני בורא עולם כי יניח לו לחיות עוד ואמר שרוצה הוא לחיות גם אם נגזר עליו לשכב במיטה מבלי יכולת להזיז אצבע רק לומר שמע ישראל פעם אחת ביום.
בא’ שבט שנת ה’תרל”ט עלתה נשמתו בסערה השמיימה והוא מזוכך ביסורים.
שו”ת מהר”ם שיק – על ארבעה חלקי שולחן ערוך
מהר”ם שיק – על תרי”ג מצוות
מהר”ם שיק – על הגדה של פסח
מהר”ם שיק – על פרקי אבות
סדרת ספרים של מהר”ם שיק על מסכתות הש”ס
ועוד
