רבי דוסא בן הרכינס

רבי דוסא בן הרכינס
 
רבי דוסא בן הרכינס תנא היה, בסוף תקופת בית שני.
היה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי והאריך ימים עד דורו של רבי עקיבא, כשישים שנה אחר חורבן הבית.
האריך ימים עד כדי כך שלא היה יכול לבוא לבית המדרש מקוצר רואי [יבמות טז, א, וראה ברמב”ם בסוף הקדמתו לזרעים ד”ה הפרק הרביעי].
האברבנאל [הקדמה לנחלת אבות מנין כת אנשי כנה”ג] כתב כי ר’ דוסא היה בן דורו של שמעון הצדיק ושניהם היו משיירי כנסת הגדולה.
במשנה מובאות הלכות רבות משמו.
“חכם גדול היה” [יבמות טז, א].
היה עשיר גדול, והושיב את חכמי ישראל שבאו לבקרו, על מיטות זהב [יבמות טז, א].
 
אמרותיו
“רבי דוסא בן הרכינס אומר: שינה של שחרית ויין של צהריים ושיחת הילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ, מוציאין את האדם מן העולם” [אבות ג, יד].
“בימי רבי דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין, והיה הדבר קשה לחכמים, מפני שחכם גדול היה, ועיניו קמו מלבא לבית המדרש. אמרו מי ילך ויודיעו? אמר להן רבי יהושע: אני אלך. ואחריו מי? רבי אלעזר בן עזריה. ואחריו מי? ר”ע. הלכו ועמדו על פתח ביתו. נכנסה שפחתו, אמרה לו: רבי, חכמי ישראל באין אצלך, אמר לה: יכנסו, ונכנסו. תפסו לרבי יהושע והושיבהו על מטה של זהב. א”ל: רבי, אמור לתלמידך אחר וישב, אמר לו: מי הוא? רבי אלעזר בן עזריה. אמר: ויש לו בן לעזריה חברנו? קרא עליו המקרא הזה: נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם, תפסו והושיבו על מטה של זהב. א”ל: רבי, אמור לתלמידך אחר וישב, א”ל: ומי הוא? עקיבא בן יוסף. א”ל: אתה הוא עקיבא בן יוסף, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? שב, בני, שב, כמותך ירבו בישראל. התחילו מסבבים אותו בהלכות, עד שהגיעו לצרת הבת. אמרו ליה: צרת הבת, מהו? אמר להן: מחלוקת בית שמאי ובית הלל. הלכה כדברי מי? אמר להן: הלכה כבית הלל. אמרו ליה, והלא משמך אמרו: הלכה כבית שמאי! אמר להם: דוסא שמעתם, או בן הרכינס שמעתם? אמרו ליה: חיי רבי, סתם שמענו. אמר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא, ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא, ואמר שלשה דברים: צרת הבת אסורה, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית, ומקבלים גרים מן הקרדויין ומן התרמודים” [יבמות טז, א].
 
עובדות והנהגות
כאשר נחלקו רבן גמליאל הנשיא ורבי דוסא בן הרכינס על מועד יום הכיפורים, ציוה רבן גמליאל את רבי יהושע, שקיבל את דעתו של רבי דוסא, לבוא אליו ביום שהוא יום הכיפורים לדעתו. רבי יהושע התייעץ עם רבי דוסא, ולמרות שדעתו של רבי דוסא לא היתה כדעת רבן גמליאל, יעץ לרבי יהושע לקבל את דעת הנשיא, כדי לחזק מעמדו של בית הדין בישראל [ראש השנה כה, א].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו במערה הפנימית שבמערת שם ועבר שבצפת. היו שטענו שאחרים קבורים עמו, אך ר’ חיים ויטאל אינו מסכים עמם, כפי שנראה:
 
“הלכתי לשיפט [צפת], והיא בגליל העליון. ושם מערה[1] נאה ויפה, ובתוך המערה נכנסתי, ושם קבר ר’ דוסא בן הרכינס, ור’ חנינא בן חכינאי ור’ אליעזר בן הורקנוס”. [מכתב מר’ מנחם ב”ר פרץ החברוני]
“בצפת יש מערה מהוללה שמיחסים אותה אל חנינא בן דוסא, ויש שמיחסים אותה אל חנינא בן הרכינס. ומראים שם עוד מערה אחרת של ר’ דוסא בן הרכינס, והוא קבור עם תלמידיו[2]. בפתח המערה גדל עץ של חרובים”. [שבילי דירושלים]
“צפת שבגליל העליון, ארצה נפתלי, נחלה שפרה. סמוך למגדל, במערה ששומרין אותה הגויים בטהרה, שם קברי ר’ דוסא בן הרכינס ור’ שמעון בן עזאי ור’ יוסי בן זמרה[3] ז”ל ותלמידיהם בכוכין חקוקים בסלע… גויים אומרים כי יעקב בימי התאבלו על בנו, עמד שם”. [כת”י מוסקבה]
“צפת שבגליל העליון, ארץ נפתלי. לפני המבצר במערה ר’ דוסא בן הרכינס… ובמערה הנ”ל גם כן קבור שמעון בן עזאי ור’ יוסי בן זמרא ור’ נחמיה[4]. והוא צורת הכיפה שעל מערת הושע בן בארי עליו השלום”. [איגרת יחוס האבות מאלמוני]
“לדרום צפת, לצד דרום המגדל, יש מעיין אחד ונקרא מעיין החדש, ושם קרוב אליה מערה אחת קורין אותה אוול”ד [=בני] יעקוב. ושם כנגד המעיין, ממש לצד [צפון], בנין נאה ובתים נאים. וכל העולם אומרים כי שם קבור ר’ דוסא בן הרכינס[5], וכן הוא האמת, ואין צדיק אחר קבור שם אלא הוא לבדו”. [ר’ חיים ויטאל]
“צפת תוב”ב… ותחת הפסגה מערה, ושם קבורת רבי דוסא בן הרכינס[6], והרכינס אביו, וצדיקים אחרים, והתוגרמים קורין לה מג’ארת יעקב”. [בשינויים קלים: גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
“וחזרנו לצפת תבב”א[7]… והלכנו משם [מר’ כרוספדאי] אל מערה גדולה, והיא מלאה מים, מי גשמים, אמרו: רבי דוסא בן הרכינס ותנאים אחרים עמו”. [איגרת אחד התלמידים לר’ אברהם ישמעאל חי סנגויניטי (תלמיד האוה”ח)]
“צפת… וברחוב הערבים[8] שם קבר ר’ דוסא בן הרכינס במערה, והם אומרים זהו מערת יעקב אבינו שבנה שם אחר שנעלם ממנו יוסף הצדיק. ואין מניחים שום אדם מישראל ליכנס במערה ההיא”. [אהבת ציון; בשינויים קלים: שערי ירושלים; מבשרת ציון]
“וזכיתי להיות במערה לצד דרום, וההמון קוראים למקום ההוא מדרש שם ועבר, ושם קבורת ר’ דוסא בן הרכינס”. [מסעות משה]
 
דרכי גישה ומיקום וזיהוי הקבר
נכנסים לצפת בכניסה הישנה העליונה: מהכביש הישן 8900 (צומת עין זיתים – ראש פינה) כ-3 ק”מ מצומת עין זיתים – ימינה / כ-10 ק”מ מראש פינה – שמאלה.
נוסעים עד הכיכר שליד תחנת אגד [השני], ממשיכים בכיכר וביציאה הראשונה פונים ימינה לרח’ ירושלים. לאחר כ-140 מטר מסתעף שמאלה רח’ הפלמ”ח. פונים ימינה לרח’ הפלמ”ח. עולים עם הכביש כ-500 מטר, בעיקול רח’ הפלמ”ח שמאלה רואים משמאל את ביה”כ הסמוך למערת שם ועבר [ליד בית לבן ‘מקוה תכלת’], שם קבורים שם בן נח, רבי דוסא בן הרכינס ועוד תנאים.