רבי יצחק נפחא

רבי יצחק נפחא היה מגדולי האמוראים בארץ ישראל, בדורו של רבי יוחנן.
סתם ר’ יצחק בש”ס הוא ר’ יצחק נפחא והיה תלמידו של ר’ יוחנן [סדר הדורות].
בגמרא [בבא מציעא כד, ב] מובא כי הלך לשאול את ר’ יוחנן מה לעשות במציאה שמצא.
בין חבריו היו ר’ אבהו ור’ חייא בר פפי [בבא קמא קיז, ב].
רב פפי נשא לאשה את בתו [חולין קי, א].
הוא הנזכר בירושלמי לרוב בשם ר’ יצחק בר טבלאי. ע”פ גירסת היוחסין והדקדוקי סופרים נזכר בפסחים [קיג, ב]. היה אמורא נוסף בשם ר’ יצחק בר אחא, ויתכן שהמימרות דלהלן משלו הם, ואולי אף המעשה עם רב נחמן הנזכר להלן בעובדות והנהגות.
 
אמרותיו
בשבח האגדה אמר: “לשעבר כשהיתה הפרוטה מצויה, היה אדם מתאוה לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד, ועכשיו שאין הפרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכות, אדם מתאוה לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה” [מסכת סופרים טז, ד].
בגנות המחמירים התבטא: “ר’ דימי בשם ר’ יצחק: לא דייך מה שאסרה לך התורה, אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים” [ירושלמי נדרים ט, א].
“אמר ר’ יצחק מלכות נכנסת ומלכות יוצאת וישראל עומד לעולם” [קהלת רבה א, א].
“אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין. יגעתי ומצאתי תאמין” [מגילה ו, ב].
“אמר רבי יצחק: לעולם ישליש אדם את מעותיו, שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו” [בבא מציעא מב, א].
“אמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר [דברים כח, ח]: ‘יצו ה’ אתך את הברכה באסמיך'” [בבא מציעא מב, א].
“אמר רבי יצחק: מאי דכתיב [תהלים נח, ב]: ‘האמנם אלם צדק תדברון, מישרים תשפטו בני אדם’, מה אומנותו של אדם בעולם הזה? ישים עצמו כאילם. יכול אף לדברי תורה? תלמוד לומר: ‘צדק תדברון’. יכול יגיס דעתו? תלמוד לומר: ‘מישרים תשפטו בני אדם'” [חולין פט, א].
 
עובדות והנהגות
כאשר הביעו האמוראים רבי יוחנן ורבי יצחק את סברותיהם על מלחמת אברהם אבינו עם ארבעת המלכים, “אמר ריש לקיש, טבא דנפחא מדבר נפחא” – כלומר, סברתו של ר’ יצחק נפחא, טובה מסברתו של רבי יוחנן המכונה בגמרא “בר נפחא” [סנהדרין צו, א ורש”י שם].
רב אמי ורב אסי ישבו לפני רבי יצחק נפחא, אחד מהם ביקש לשמוע דבר הלכה, וחבירו דבר אגדה, התחיל לומר דברי אגדה, הפסיקו זה שרצה לשמוע דברי הלכה, וכן להיפך. אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה, לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה ואחת זקינה, ילדה מלקטת לו את שערותיו הלבנות, וזקינה את השחורות, נמצא קרח מכאן ומכאן [בבא קמא ס, ב].
פעם שוחח ר’ נחמן עם ר’ יצחק בדברי תורה, וכשנפרדו ביקש ר’ נחמן מר’ יצחק לברכו. אמר לו ר’ יצחק: אמשול לך משל. למה הדבר דומה? לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו, ושתה ממימיו, וישב בצילו. וכשביקש לילך, אמר: אילן אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין – הרי פירותיך מתוקין, שיהא צילך נאה – הרי צילך נאה, שתהא אמת המים עוברת תחתיך – הרי אמת המים עוברת תחתיך. אלא: יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך. אף אתה, במה אברכך? אם בתורה – הרי תורה, אם בעושר – הרי עושר, אם בבנים – הרי בנים. אלא: יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך [תענית ה, ב].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בטבריה, באזור רב ענן והסנהדרין[1]:
איגרת ר’ שלמה בן ר’ שמעון דוראן.
“מחוץ לטבריה, כנגד כותל הצפוני של החומה וקרוב אליה, שם יש כמו ב’ או ג’ כוכין, ואומרים כי הם קברי צדיקים, ואיני זוכר מה שאומרים העולם, ונראה לעניות דעתי שאומרים שר’ יצחק נפחא אחד מהם[2], והודה לי מורי שהם קברי צדיקים, ונראה לעניות דעתי שאמר לי שהוא כמו שאומרים בני אדם”. [ר’ חיים ויטאל]
 

 
מיקום וזיהוי הקבר
רבי חיים ויטאל ציין את מקום קבורתו ביחס לחומת טבריה של תקופתו, היא החומה המסתיימת באזור הכביש הפונה מטבריה לכיוון הים – צפת. צפונית לחומה וקרוב אליה הוא אזור בית החולים הסקוטי. סמוך לבית החולים, על מדרון-צלע ההר משמאל, אכן קיימים שלשה כוכים. יש לציין כי שנים מתוכם רגילים והשלישי כעין כוך קטן יותר, דבר המתאים בדיוק לתיאורו של ר”ח ויטאל שנים או שלשה כוכין. לא ידוע מי הם הצדיקים האחרים שמזכיר ר”ח ויטאל – ‘הידועים’ כקבורים שם.
[יש להעיר כי ר”ח ויטאל מציין את הרמב”ם ביחס לרבי יצחק נפחא, דרומית מערבית, ולפי הנ”ל זה מערבית ממש ללא נטיה דרומה, אולם הדרך שהובילה בשדה מרבי יצחק נפחא אל הרמב”ם היתה דרך העליה צפונה [כיום הדרך הסמוכה ומקבילה לחומה המאוחרת, דרך בית העיריה הישן (הסראיה) ועד למצודה], ולפיכך לאחר הגעתו לתום העליה צפונה, ההמשך אל הרמב”ם הוא מערבית דרומית, והכניסה למתחם הרמב”ם היתה מלמעלה ולא מלמטה כפי שכיום, ועוד נראים שרידי המדרגות העליונות והשער של הכניסה למתחם מצד מזרחית דרומית ולא דרומית מערבית. עוד יש להעיר כי לפי קביעת ר”ח ויטאל כי ר”י נפחא קבור כאן בטבריה, ורבי יצחק מהזוהר קבור בואדי עמוד – נחל הטחנות, הרי שלא ברור כ”כ מיהו רבי יצחק הקבור בפתח החצר של רשב”י במירון, וכפי שהעיר יפה המהר”ש ויטאל כאן].
 
***