הנביא נחום האלקושי
מכונה ‘אלקושי’ על שם עירו [רש”י נחום א, א].
התנבא בימי מנשה בן חזקיה, בזמנו ניבאו גם הנביאים יואל וחבקוק.
“נחום האלקושי התנבא על נינוה אחר שהתנבא עליה יונה… קיבל מיואל… בנה בית הכנסת באשור” [סדר הדורות].
היה בנו של אלקנה מחנה או מפנינה [הגהת מהר”ש ויטאל, שער הכוונות ענין עלינו לשבח [נ, ב], ע”ש רמז נאה].
אמרותיו
ספר נבואותיו הוא השביעי ב’תרי עשר’.
עיקר נבואתו היא תוכחה לנינוה, שתושביה אמנם שבו בתשובה אחרי נבואתו של יונה הנביא על העיר, אך שבו לסורם.
בתוך נבואות הזעם על נינוה נשתרבבו גם פסוקי נחמה לעם ישראל: “הנה על ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום. חגי יהודה חגיך, שלמי נדריך, כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל כולו נכרת; עלה מפיץ על פניך, נצור מצורה, צפה דרך, חזק מתנים, אמץ כח מאד; כי שב ה’ את גאון יעקב כגאון ישראל, כי בקקום בוקקים וזמוריהם שיחתו” [נחום ב, א-ב-ג].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בכפר נחום:
“מארבל באים לכפר נחום הנזכר בספרי חז”ל. הכפר הזה הוא חרב, ויש שם קבר עתיק שאומרים כי הוא של נחום הזקן”. [שבילי דירושלים]
“תנחום, שם קבורת נחום הנביא[1] ורבי תנחומא”. [יחוס הצדיקים]
“במזרח ים טבריא יש כפר אחד ושמו כפר תנחום, אומרים כי שם קבר נחום האלקושי. ונראה לעניות דעתי שמורי ז”ל הודה בזה”. [רבי חיים ויטאל]
“תנחום, בשדה קבורים נחום הנביא ור’ תנחומא עליהם השלום”. [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא] “תנחום, שם קבר נחום הנביא, ויש אומרים כי שם גם ר’ תנחום ור’ תנחומא[2]“. [שערי ירושלים; מבשרת ציון; בשינוי קל: טוב ירושלים]
“לדרום צפת בדרך העולה לעיר הקודש טבריה, נמצאת חורבה גדולה מימי קדם הנקרא בלשון ערבית, חארבאת איל תאנחים. ובתוך החורבה נמצא קבורת נחום הנביא”. [גבעת שאול]
מיקום וזיהוי הקבר
ע”פ עדות עולי הרגל קברו של נחום הנביא הינו במערה (ראה להלן תנחומא) על פני השדה, קבר עתיק, עם ‘נפש’ מעליו שמקיפין אותה בתפילה על הציון. תאור זה תואם את אחוזת הקבר המפוארת שנחשפה בשנת 1977. אחוזת הקבר [מאוזוליאום] ממוקמת בשדה מצפון ליישוב (כ-200 מטר מצפון-מזרח לבית הכנסת), סמוך לדרך המובילה לכנסייה היוונית. מבנה הקבר [בגודל 10*6 מטר] הוא בעל תקרת קמרון, ובנוי מאבני גזית, מגיר ומבזלת, עם נפש מעליו [ששרד רק יסודותיו 4.80*5 מטר]. הכניסה המקורית למבנה חסומה והיא בצידו המזרחי. כיום הכניסה מצידו הדרומי מתוך שבר בתקרה. המבנה עוטר באומנות, בתוכו הונחו ארונות קבורה (סרקופאגים) עשויים אבן גיר, וכן נחצבו בקירותיו כוכי קבורה. מסתבר שהחדר הפנימי, בו מונח ארון אחד, הינו החדר שבו נקבר הנביא, ולרוב חשיבותו נקבר כך. מדריך מוריי [כתב ה’ סמית 1892 עמוד 255] אומר שבצפון כפר נחום נמצא קבר נחום – כפי שצייננו, וכן ויקטור גרן מציין כי קבר זה הוא הנזכר אצל עולי הרגל כקברו של נחום הנביא.
מעל קבר נחום היה בשנת 1870 ‘משטח רבוע שבאמצעיתו עמד לפנים ביתן, בנוי גם הוא מאבני גזית’ [תיאור ארץ ישראל, ויקטור גרן], שזוהי ה’נפש’ הנזכרת אצל עולי הרגל. איזכורו של ר”ח ויטאל מזרחית לימה של טבריה, אין כוונתו שהכפר במזרח ים כינרת, אלא מזרחית [צפונית] לעומת טבריה שהיא מערבית דרומית לים.
מסתבר ששם הכפר ‘כפר נחום’ ניתן לו לאחר שנחום הנביא נקבר שם, וכפי שמצאנו בעוד הרבה שמות כפרים, כגון: ירכא – חושי הארכי, סאסא – לוי בר סיסי או סיסאי, חוקוק – חבקוק [ראה שם בדברי הכפתור ופרח, ובמש”כ בפרק י”א: “והנה תמצא רוב השבטים שהם בכפרים מפוזרים בא”י, והכפר נקרא על שם אותו השבט הישן שם”], חורבת שמע – שמאי, קברה/קפרה – בר קפרא, כפר חנניה – חנניה בן עקשיא ועוד.