אדמון בן גדאי, תנא שחי לפני החורבן, אחד מ’דייני גזירות’ – דיינים בבית דין מיוחד בירושלים שבו גזרו על הגזילות, כלומר, דנים את הגזלנים וקונסים אותם. דיינים אלו קיבלו שכרם מתרומת הלשכה שבבית המקדש [כתובות קה, א ורש”י שם].
במשנה הובאו משמו שבע הלכות שבהן חלק על חכמים אחרים [משנה כתובות יג, ג-ט]. אחת משבעת ההלכות שאדמון חולק עליהן היא זו שמקנה עדיפות לבנות על פני בנים בנוגע לירושת אביהן כשיש נכסים מועטים. אדמון מבקש להשוות ביניהם, באמרו: “בשביל שאני זכר הפסדתי?”, אימרה שהפכה למטבע לשון בעולם התורני. על פסיקה זו ופסיקה נוספת של אדמון אמר רבן גמליאל: ‘רואה אני את דברי אדמון’ [משנה כתובות יג, ג].
אמרותיו
“אדמון אומר שבעה: מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יורשים והבנות ניזונות ובנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים. אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי?… הטוען את חברו כדי שמן והודה בקנקנים, אדמון אומר הואיל והודה במקצת הטענה ישבע… הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל, תשב עד שילבין ראשה. אדמון אומר יכולה היא שתאמר אילו אני פסקתי לעצמי אשב עד שילבין ראשי, עכשיו שאבא פסק עלי מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור… העורר על השדה והוא חתום עליה בעד, אדמון אומר יכול הוא שיאמר השני נוח לי והראשון קשה הימנו… מי שהלך למדינת הים ואבדה דרך שדהו, אדמון אומר ילך בקצרה… המוציא שטר חוב על חברו והלה הוציא שמכר לו את השדה, אדמון אומר יכול הוא שיאמר אילו הייתי חייב לך היה לך להפרע את שלך כשמכרת לי את השדה… שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה, אדמון אומר אילו הייתי חייב לך כיצד אתה לווה ממני” [כתובות יג, ג-ט].
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו מעל חוקאב:
“ובשטח ראש ההר הגדול הנזכר [מעל חוקאב] יש דרך אחת שהולכים שם מכפר עוקייבי [לחוקאב], ושם בסוף שטח ההר למעלה, לצד מערב, יש כמו גומא וחפירה אחת בין הסלעים, כמו בקיעה, ושם קבור אדמון. ועוד שם סמוך מאוד – בקיעה שנית, ושם עקביא בן מהללאל”. [רבי חיים ויטאל]
“ובין הסלעים אשר בההר הסמוך לכפר חוקאב, אצל המסילה העוברת עליו לכפר עוקבי, יש קבר אדמון. ושם בבקעה קטנה עקביה בן מהללאל”. [מסעות משה]
“עוקבי, שם קבר אדמון ועקביא בן מהללאל”. [טוב ירושלים]
דרכי גישה
השניה, רגלית, לבאים מכיוון צפת. ממשיכים לאחר הפניה לעכברה עוד 3.4 ק”מ. מימין לכביש שער לדרך עפר – סגור. עוברים על השער וממשיכים רגלית כ-2.8 ק”מ. מימין לדרך 2 עצי מדבר. פונים ימינה [בין הסלעים] ולאחר כ-400 מטר סימון כתום. ממשיכים עם הסימון כ-70 מטר עד לציון. ניתן להמשיך רגלית בדרך העפר הראשית ולא לפנות ימינה, ולאחר כ-300 מטר, ישנה דרך עפר הפונה ימינה, פונים וממשיכים עוד כ-400 מטר, ובסופה ימינה כ-350 מטר עד לסימון הכתום.
השלישית, לרכב 4*4. נכנסים בכביש טבריה/עמיעד-צפת פונים לקיבוץ עמיעד. לאחר כ-200 מטר מגיעים לשער חשמלי של הקיבוץ. לאחריו פונים שמאלה וממשיכים עם הכביש המתפתל שמאלה וימינה כ-300 מטר. לאחר מכן משמאל לכביש יש דרך עפר. נכנסים בדרך העפר המקיפה את המטעים [שמאלה וימינה] וממשיכים עוד כ-400 מטר, עד להצטלבות 4 דרכים. פונים ימינה וממשיכים ישר עם תוואי החשמל כ-2.8 ק”מ [לאחר 500 מטר משמאל מאגר מים, לפניו ולאחריו פניה שמאלה – לא לפנות]. לאחר מכן מגיעים לצומת ימינה ושמאלה [דרך העפר הנ”ל]. פונים שמאלה וממשיכים כ-950 מטר, עד לפניה ימינה בדרך עפר אל חורבת עוקייבי. פונים ובסופה מגיעים לגדר תייל הנ”ל, ופונים שמאלה בסמיכות לגדר כ-700 מטר כנ”ל.
ניתן גם לעלות אל ההר מכביש עמיעד-כפר חנניה. יש לפנות מצומת נחל עמוד ימינה [מזרחה] ולהמשיך כ-1.5 ק”מ, ולפנות שמאלה [צפונה] בדרך עפר, פניה אחת לפני הכניסה למחצבה, ומשם לעלות אל ראש ההר.
מיקום וזיהוי הקבר
במפות העתיקות הדרך מעוקייבי לחוקאב, עוברת מצפון לדרום על השטח שבראש ההר בסמוך לצוק, החלק המערבי של השטח, ובסופה יורדת לחוקאב. על אם הדרך, בסוף המישור, לקראת תחילת הירידה התלולה, שהוא ‘סוף שטח ההר למעלה’, יש כמין שתי בקיעות בסלע סמוכות זו לזו, למערב הדרך. זהו המקום המתאים ביותר לתיאורו של ר”ח ויטאל. [בטעות כיום הוא מצויין למטה באמצע ההר ולא בראשו, לא בדרך מעוקייבי לחוקאב בשטח ראש ההר אלא מערבה מעוקייבי לכיוון עכברה, וכן בחפירה (כמו אצל אנטיגנוס איש סוכו) ולא בבקיעה כפי שמציין ר”ח ויטאל].
