חזרה למעלה

א'
תשרי

רב המנונא בבלאה

רב המנונא, אמורא בבלי בן הדור השלישי. יש להבדיל בינו לבין רב המנונא סבא שנטמן במירון (ראה שם), ורב המנונא סבא מהזוהר שנטמן בטבריה (ראה שם) [ראה תולדות תנאים ואמוראים שחילקם לג’ רב המנונא, ע”ש מימרותיהם].
תלמידו של רב [בבא קמא קו, א], שכינה אותו ‘בני’ [עירובין נד, א], וחברו של רב חסדא [ברכות מא, ב], שאמר לו ברוב הערכה: “מי יתן לנו רגליים של ברזל ונשמשך ונלך אחריך תמיד” [שם, ורש”י שם].
התגורר במקום הנקרא “חרתא דארגיז”[1] [שבת יט, ב].
תיקן כמה וכמה נוסחאות של ברכות [ברכות נז, ב – נח, א].
 
אמרותיו
“אמר רב המנונא: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן” [שבת קיט, ב].
“אמר רב המנונא: אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה [רש”י: ליום הדין תחילת תביעות שעליו, מפני מה לא עסקת בתורה], שנאמר [משלי יז, יד]: ‘פוטר מים [= תורה] ראשית מדון [= דין]” [קידושין מ, ב].
“אמר רב המנונא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו, מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב”ה במעשה בראשית” [שבת קיט, ב].
לפי דעה אחת בגמרא, היה זה רב המנונא שנהג לומר את הבקשה הבאה לאחר תפילתו: “יהי רצון מלפניך ה’ אלהינו שתעמידנו בקרן אורה ואל תעמידנו בקרן חשיכה, ואל ידוה ליבנו ואל יחשכו עינינו” [ברכות יז, א].
 
עובדות והנהגות
כשנפטר רב המנונא נחתו אבנים מן השמים [מועד קטן כה, ב].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו בין עלמה לדלתון, במערת הבבליים:
קברי אבות.
אלו יחוסי הצדיקים ז”ל וציונם.
 
“משם [מקבר שבואל בן גרשום מחוץ לבניאס] הלכתי למקום אחד קרוב לגליל, במערה אחת, וראיתי קבר של רב המנונא שהביאו אותו מבבל וקברוהו שם, כי כן ציוה בחייו”. [מכתב מר’ מנחם ב”ר פרץ החברוני]
“ומעלמה הלכנו לדלתה, כחצי פרסה, ועל אם הדרך מערה מלאה מים טובים לשתיה, וקורין אותה מערת הבבליים, הרבה צדיקים שהובאו מבבל לארץ ישראל. וסמוך לה מערה אחת לרב הונא[2] ורב המנונא”. [תוצאות ארץ ישראל]
“לא רחוק מכפר זה [דלתון], על דרך עלמא, נמצאת מערה גדולה הנקראת מערת הבבליים[3], כי בה טמונים חביות של עצמות מצדיקי בבל”. [שבילי דירושלים]
“עלמא. סמוך לכפר, בתחום שבת, מערת הבבליים, ושם (רבא) [רבה] בר רב הונא ז”ל[4] ורב המנונא ז”ל אשר מבבל קבורים שם”. [כת”י מוסקבה]
“רחוק משם מיל, לצד ההר השני, היא מערת הבבליים. ושם רב המנונא ורבה בר רב הונא הנזכר במועד קטן. והמערה קטנה ויפה, ויש בה שמונה כוכין”. [רבי משה באסולה]
“ויש שם [בעלמא] מערות גדולות ומערת הבבליים ורבה בר רב הונא ורב המנונא ז”ל בתוכה. ולפתח המערה מים רבים וטובים”. [איגרת יחוס האבות מאלמוני]
“ומערת הבבליים [בעלמא] (ורבא) [ורבה] בר רב הונא ורב המנונא בתוכה. ובפתח המערה מים רבים טובים, בסוף הכפר”. [יחוס הצדיקים]
“ובסמוך לו [לכפר] מערה, ויש בה מערות רבות, ושם רבה בר רב הונא ורב המנונא, וקורין לה מערת הבבליים”. [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש (שבחי ירושלים; זכרון בירושלים)]
“ויש בה מערות רבות, ושם רבה בר רב הונא ורב המנונא, וקורין לה מערת הבבליים”. [זכרון ירושלים לרבי דוד קונפורטי]
“עלמה, במערה[5] קבורים רב המנונא סבא[6] (ורבא) [ורבה] בר רב המנונא[7] ועשרה גאונים”. [איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא]
“עלמא, קבור בה רב המנונא, ומערה קבור בה רבה בר רב הונא ועשרה גאונים… וסמוך לכפר הנזכר מצד אחר יש מערה אחת, קורין אותה מערת הבבליים, ומצאתי שאומרים פה אחד שיש שם מספר הצדיקים קבורים תשע מאות אלף. וספרו לי חכמי זקני העיר צפת שיש להם בקבלה שאין לה קץ ותכלית, והנכנס לה הוא נאבד מרוב הכוכין שיש בהן. כל כוך עשרה כוכין, וכל כוך מהעשרה, אם אתה נכנס אתה מוצא עשרה כוכין אחרים. והנכנס לשם הוא מסתכן מרוב הפחד, ומעשים של זו המערה הם נפלאים. וכולם תחת הארץ, והנכנס שם צריך אבוקות גדולות, ואני נכנסתי לתוכה באבוקות גדולות כמו עשרים אמה. אין אני יכול לומר כמה כוכין יש שם, אין להם מספר, והמקום נורא מאד. וזקני אומות העולם אומרים שתחילת המערה היא במדבר ויש לה קצה אחד בירושלים, ומעשיה מרובים ונפלאים”. [הזיארה בכפר פקיעין – ר’ חיים אבן עטר (האוה”ח)]
” עלמא, שם בית כנסת חרב. מצד (צפון) [דרום][8] קבור רב המנונא ורבה בר רב הונא וציון עליהם, ולידם שתי בריכות מים… לא הרחק ממנו מערה גדולה ובתוכה מערות רבות, ועוברים מזו לזו מכל שלושת הצדדים. המערות הללו נמשכות מהלך שלושת ימים עד ירושלים. ושם המערה ההיא מערת הבבליים, והזר הנכנס לתוכה תועה בדרכו כי חושך במערה. ואני לא רציתי להאמין בכך, ונכנסתי אני ובידי שני נרות ואיש אחד אתי. וליד המערה הראשונה קשרנו חבל ארוך, ונכנסנו דרך ארוכה, והשמש עומד בחוץ על יד החבל פן יתירהו אחר. אולם לאחר שעברנו כמה מערות נפלה אימה חשיכה עלינו, ובדוחק יצאנו מהמערה מחמת האימה, ורק אחרי זמן רב החלפנו כח”. [ידי משה]
“וקרוב אליו [לכפר] מערה גדולה ובתוכה מערות אחרות רבות, ונקראת מערת הבבליים. ושם קבורים רבה בר רב הונא, רב המנונא, רב חננאל[9] ורב הונא”. [שערי ירושלים (מבשרת ציון)]
“מקום קבורת רבה בר רב הונא, רב המנונא, רב חננאל ורב הונא”. [מסעות משה]
“רחוק משם [מר”י בן תימא] מיל, לצד ההר השני, היא מערת הבבליים. שם רב המנונא ורב הונא ורבה בנו ורב חננאל”. [טוב ירושלים]
 
גדולים צדיקים במיתתם
ניסים ונפלאות על קברי הצדיקים
כשנפטרו רבה בר רב הונא ורב המנונא, העבירו אותם מבבל לארץ ישראל לקבורה. כאשר הגיעו לגשר צר עמדו הגמלים מפני שלא יכלו לעבור זה בצד זה. כששאל סוחר ישמעאלי אחד את החכמים לפשר הדבר, ענו לו שהשניים מכבדים האחד את השני, וכל אחד מהם מעניק לשני את זכות הקדימה. אמר הסוחר: מן הדין שרבה בר רב הונא יעבור ראשון. עבר הגמל שנשא את רבה בר רב הונא ראשון, ונשרו לחייו ושיניו של אותו סוחר משום שביזה את רב המנונא [מועד קטן כה, א-ב].

 


[1] ארגיז הוא שמו של בונה העיר [רש”י שם]. רש”י מוסיף שמצא בתשובה ששם קבורתו [עיין מצפה איתן], ובתולדות תנאים ואמוראים כתב כי אולי אף שבתחילה נקבר שם אח”כ העלוהו לארץ ישראל, דלא כסדר הדורות שתירץ דשני רב המנונא הם.
[2] באלה המסעות לר’ יעקב שליח רבינו יחיאל מפריז נכתב “לרבה” במקום “לרב הונא”.
[3] רבי משה חיים קאפסוטו מזכיר את מערת הבבלים בעלמה אך אינו מזכיר קבורת צדיקים בתוכה כלל.
[4] קבורת רבה ב”ר הונא בעלמה נזכרת בסתמיות על ידי רבי משה חיים קאפסוטו.
[5] בהמשך דבריו מציין כי בכפר קבור ר”א בן ערך, הרי שמערת הבבליים היא מחוץ לכפר ולא באזור בן ערך.
[6] זו טעות, כי הכותבים ציינו כאן את קבורתו של רב המנונא סתם, ואת רב המנונא סבא בטבריה (מהזוהר) ובמירון. ראה שם.
[7] ניכר שכאן אירעה טעות והכוונה לרבה בר רב הונא.
[8] תוקן שכן ע”פ רוב הוא מחליף הצדדים, וכן שבסמוך ממשיך ומתאר באותו צד את ר’ אליעזר ור’ אלעזר.
[9] לרוב הדעות קבור רב חננאל בטבריה, אך מפני שהיה חכם נוסף בשם רב חננאל בר פפא, יתכן שהוא הטמון כאן. סימוכין להשערה זו ניתן למצוא בעובדה שבמבשרת ציון ובטוב ירושלים צויין קבר רב חננאל גם פה וגם שם.

רב המנונא בבלאה

מידע נוסף

מצאתם מידע לא מדויק? יש לכם מידע נוסף? כתבו לנו כאן