רבי שמעון בן נתנאל

 
רבי שמעון בן נתנאל, תנא בן הדור השני, תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי [אבות ב, י] שכינה אותו ‘ירא חטא’ [שם, יא].
היה כהן ונשא לאשה את בתו של רבן גמליאל הזקן [תוספתא עבודה זרה ג, י].
 
אמרותיו
“אמר להם [רבי יוחנן לחמשת תלמידיו]: צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם… רבי שמעון אומר הרואה את הנולד… אמר להם צאו וראו איזו היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם… רבי שמעון אומר הלווה ואינו משלם. אחד הלווה מן האדם כלווה מן המקום, שנאמר לווה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן” [אבות ב, ט].
“רבי שמעון אומר: הוי זהיר בקריאת שמע ובתפילה. וכשאתה מתפלל, אל תעש תפילתך קבע, אלא רחמים ותחנונים לפני המקום ברוך הוא, שנאמר [יואל ב]: כי אל חנון ורחום הוא, ארך אפים ורב חסד, וניחם על הרעה, ואל תהי רשע בפני עצמך” [אבות ב, יג].
 
עובדות והנהגות
“מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ורבי לעזר בן ערך מהלך אחריו אמר לו רבי השניני פרק אחד במעשה המרכבה… וכיון ששמעו רבי יוסף הכהן ורבי שמעון בן נתנאל אף הם פתחו במעשה המרכבה. אמרו יום אחד בתקופת תמוז היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן ויצאה בת קול ואמרה להן הרי המקום פנוי לכם והטריקלין מוצע לכם אתם ותלמידיכם מזומנין לכת שלישית” [ירושלמי חגיגה ב, ה].
 
עולי הרגל ומקורות
מקום מנוחתו סמוך לעלמה:
איגרת מספרת יחסותא דצדיקיא, ידי משה.
הזיארה בכפר פקיעין – ר’ חיים אבן עטר (האוה”ח).
 
“ובסמוך לו [לר”א בן הורקנוס] מצבה, היא ר’ שמעון בן נתנאל[1], ויש אומרים ר’ יוסי הכהן ויש אומרים עזריא”. [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש (שבחי ירושלים; זכרון בירושלים)]
“וחוץ לכפר, תחת הזיתים, שם מצבה והוא רבי שמעון בן נתנאל. ובסמוך לעיר[2] רבי אלעזר בן ערך”. [זכרון ירושלים לרבי דוד קונפורטי]
 
דרכי גישה
בסמוך לר”א בן ערך, מימין [מזרח] לו כ-20 מטר, שם בור [שלימים הוסב לבור מים], עליו היה מבנה ישן בעבר, שלימים הוסב לבית הבאר, שם קברו. תאור המרזב הנזכר אצל ר’ יוסי הכהן הינו תאור של ארבעה קירות, והאיזכור של ר’ שמעון ב”נ עם ר”י הכהן יחדיו מראה כי קברם כאן.
 
מיקום וזיהוי הקבר
ע”פ עולי הרגל קבורת ר’ שמעון הינה בסמוך לר”א בן ערך, בתוך כרם – עצי זית, ועליו בנין או אבנים גדולות. המקום שצייננו הינו תואם לתאור זה, מוקף בעצי זית עתיקים, והמבנה העתיק שעליו הוא הבית שתואר ע”י עולי הרגל.